"אמא גם נשמות מתפללות לשם יתברך. מתפללים גם בנשמה ולא רק בשכל, גם את מתפללת גם בנשמה ולא רק בשכל!"

 אמא: "גליה, לפעמים את רוצה לעשות  הפסקה בתקשור כי את עייפה, אבל נשמות לא מתעייפות?!"

גליה: "אמא, הנשמה לא מתעייפת בכלל אף פעם, אבל הגוף הוא גשמי ומאוד מתעייף ולנשמה שנמצאת בו לא נוח  כשהוא עייף והיא גם צריכה להשמע לו ולהפסיק על מנת שינוח!"

אמא: "מה יקרה לאדם שיש לו פוטנציאל נשמה של צדיק והוא לא חוזר בתשובה כל חייו?"

גליה: "אמא, אז הוא יורד בדרגה רוחנית כמו חייל שלא מתאים להיות מפקד, כי הוא לא מילא את תפקידו כראוי, אז הוא מורד בדרגה.  הוא לא יכול יותר לתפקד בתפקיד גבוה אם הוא נכשל בו וכך הנשמה יורדת אבל  יכולה  גם לעלות ולעלות! הכל תלוי במעשיו של האדם עלי אדמות."

אמא: "גליה, את אומרת שזכיתי כי מעייני נתונים לתורה, מצוות ומעשים טובים וזה מזכיר לי שתורה, מצוות ומעשים טובים זה בדיוק מה שבאת לתקן בגלגול הזה כי לא חינכת לכך מספיק.  אז בעצם, בזה שאני מקיימת  את המצוות האלה בזכותך, זה נחשב לך כאילו חינכת את ילדייך לתורה, מצוות ומעשים טובים ואז מוחלים לך וכך את מתקנת, מה דעתך?"

גליה: "אמא  יקרה שלי, זה  נכון מאוד! זה בדיוק התיקון שלי שאת הגעת לקיום מצוות ומעשים טובים, מה שהיה חסר לי לחנך בגלגולי הקודם!"

אמא: "גליה, אני לא יודעת איך חינכת את שאר הילדים שלך, אבל אבי ז"ל שהיה בנך בגלגולך הקודם, היה בן אדם צדיק, ישר והגון ואת בעצמך אמרת שהוא בגן עדן. אז איך לא חינכת כמו שצריך או שפשוט מדקדקים עם צדיקים?"

גליה: "אמא גם זה וגם זה נכון! הקדוש ברוך הוא אמת ומשפטו אמת וצדק מוחלט! וגם לא חינכתי מספיק והצדיקים נידונים מאוד בחומרה  לפי יכולתם, כי יש לצדיקים יכולת הרבה יותר גבוהה מאשר לשאר!"

אמא: "מה מותר לך להגיד על החצי השני שלך?"

גליה: " החצי השני שלי מחכה לי בשמים! אמא אף אחד לא חי לנצח! ובזמן כלשהו אני אחזור לכור מחצבתי ואתחבר אל החצי שלי."

אמא: "כאשר אדם בעל יכולת רוחנית גבוהה של צדיק, בא לעולם הזה והוא לא חזר בתשובה כל חייו ויורד בדרגה רוחנית, האם כאשר הוא מגיע לשמים נותנים לו עוד הזדמנות לבוא לכאן לעולם הזה לתקן ושוב לעלות בדרגה או שהוא נשאר בדרגתו הנמוכה?"

גליה: "אמא, לא תמיד הוא יכול לבוא שוב ואז הוא נשאר לנצח נצחים בדרגתו האחרונה כאן בעולם הזה.  אין אדם שיודע בשכל  אם הוא חוזר לכאן שוב או לא!  כל אדם צריך להתאמץ בעולם הזה כאילו זו הפעם האחרונה שלו כאן, כי יכול להיות שזו באמת הפעם האחרונה שלו כאן. בשמים אין שום קיפוח, יש רק צער לנשמות שיכלו לעשות הרבה יותר בעולם הזה והסתפקו בעשייה מועטת בלבד!

כל נשמה מגיעה בסופו של דבר לכור מחצבתה. כאן זה מעבר ושם זה מקום קבע, הנשמה שם  מרגישה בלי כל כובד הגשמיות, היא מרחפת לה בעולמות עליונים ללא מגבלה של כלום, שטה לה בשמי האינסוף כציפור דרור!"

אמא: "גליה, אמרת שאת מתפללת לה', גם הנשמה  מתפללת?"

גליה: "אמא גם נשמות מתפללות לשם יתברך. מתפללים גם בנשמה ולא רק בשכל, גם את מתפללת גם בנשמה ולא רק בשכל!"

אמא: "גליה, אם נשמה מרגישה ויודעת ורואה ושומעת הכל כמו בן אדם, אז מה ההבדל בין נשמה לבין אדם רגיל שהוא בעצם נשמה עם גוף? ומה ההבדל בין נשמה שהגוף שלה לא מתפקד  כמו אצלך שהשכל לא מתפקד כמעט, לבין נשמה שהיא בתוך גוף מתפקד?"

גליה: "אמא, אין הבדל, שתי הנשמות אותו דבר, רק הנשמה שלי מודעת לכל ושלך לא, כי הגוף המתפקד והשכל המתפקד, מגבילים את ידיעת הנשמה ומכסים ולא נותנים לה לראות!

העולם הזה  הוא עולם של בחירה חופשית וכל אדם יכול לעשות כרצונו, אשרי האנשים אשר בוחרים לקיים תורה ומצוות וללכת בדרך השם! אדם השומר תורה ומצוות  הוא אהוב בשמים, אם אינו שומר הוא נענש אך לא מיד ולפעמים אפילו לא באותה תקופת חיים! הכל חשבונות  שמים."

"נשמה שנתת בי טהורה היא..."