אסור שיהיה לו לאדם מישהו שלא סלח לו כי בשמים יש לו משפט על זה. אם כולם סלחו לו בעולם הזה הוא לא נשפט על זה, יותר קל לנשמה בבית דין של מעלה כשכולם סלחו לה, אחרת היא  מאוד  סובלת בשמים!"

גליה: "אמא הנשמה אומרת לגוף מה לעשות, אבל הגוף מוגבל ולא יכול לעשות מה שהנשמה אומרת לו, כי הוא גשמי והנשמה היא רוחנית וזה לא אותו דבר."

אמא: "אם אומרים לנשמה לעשות את המוטל עליה בעולם הזה לצורך תפקידה כאן והיא רוצה לעשות אבל הגוף לא נשמע לה, אז איך היא תוכל לעשות את  תיקונה אם הגוף לא נשמע לה?"

גליה: "אמא, הנשמה יכולה לעשות את התיקון שלה כי היא המכוונת את הגוף, אפילו אם היא לא שולטת עליו פיזית היא מכוונת לו את המחשבות לכיוון התיקון שלה. הכל בא מהמוח והמוח אומר לגוף מה לעשות ואז הגוף עושה, וכך הנשמה שולטת בגוף ואומרת לו מה לעשות! הכל דרך המוח של האדם!"

אמא: "מה עם מוח של אדם פגוע מוח שהמוח שלו לא אומר לגוף שלו כלום, כי אין לו מספיק שכל להגיד לגוף כלום?"

גליה: "אמא, אז התיקון שלו זה בעיקר הסבל שלו!"

אמא: "גליה, האם הנשמה שלך יותר רגישה מאדם שאינו מודע לנשמה שלו? יכול להיות שיש לך נשמה רגישה במיוחד? ( את בוכה כשאת שומעת דברים עצובים ), האם כל הנשמות  הן רגישות כאלה?"

גליה: "אמא כל נשמה היא רגישה יותר מאדם רגיל! ויש נשמות שהן יותר רגישות כמו שלי!"

אמא: "זה טוב או לא טוב להיות רגיש? הרגישים  רק נפגעים, לא?"

גליה: "אמא זה טוב רק בשמים אחרי החיים, אז הנשמות הרגישות רוחנית הן כלי קיבול גדול יותר להנאות הנצח והאינסוף! הן כלי קיבול גדול לכל השפע האלוקי הממתין לנו לחיי הנצח שלנו!"

אמא: "מאיפה את יודעת את כל מה שאת אומרת לי?"

גליה: "אמא נשמה של כל יהודי יודעת הכל, מהשמים אומרים לה!"

אמא: "מי אומר לך מה להגיד?"

גליה: "אמא, בת קול אומרת לי מה להגיד לך!"

אמא: "לפעמים כשאני באה לבקר אותך את כבר ישנה. האם למרות שאת ישנה את יודעת שבאתי לבקר?"

גליה: "אמא, למרות שאני ישנה הנשמה שלי ערה כל הזמן ואני מאוד שמחה כשאת באה לבקר אותי! אפילו כשאני ישנה אני מאושרת לראות איך אני כל כך חשובה למישהו בעולם הזה! אני מאוד חשובה לך וזה עושה לי טוב שאת מתעניינת בי כל הזמן ודואגת לי מאוד וזה גם חסד גדול שאת עושה אתי!"

אמא: "גליה, רציתי לספר לך  שאחרי שביקשתי סליחה מא' היא התקשרה אלי מיוזמתה וזה מאוד שימח אותי, כי זה מהווה סימן שהכל נסלח!"  

גליה: "אמא אני מאוד שמחה.  אסור שיהיה לו לאדם מישהו שלא סלח לו כי בשמים יש לו משפט על זה. אם כולם סלחו לו בעולם הזה הוא לא נשפט על זה, יותר קל לנשמה בבית דין של מעלה כשכולם סלחו לה, אחרת היא  מאוד  סובלת בשמים!"

אמא: "איך זה שאת יודעת הכל?"

גליה: "כי הנשמה היא  חלק גבוה, חלק של השם יתברך  ואין לה מגבלות של כלום וגם לא של ידע!"

אמא: "במה זה תלוי שיש בעולם הזה אנשים יפים ומכוערים? הרי כל אדם שואף להיות יפה."  

גליה: "אמא  משמים מכוון איך האדם יראה והכל לפי מה שהוא צריך לתקן בעולם הזה! אין שום מקריות כאן בעולם השקר הזה, הכל משמים!"

אמא: "גליה,האם יש קשר בין השכל של אנשים חכמים לבין הנשמה שלהם? האם למי שחכם יש נשמה גדולה יותר? פרט לפגועי המוח שאינם חכמים בשכל אך יש להם נשמות גדולות וחכמות!"

גליה: "אמא, את בעצמך  ענית על השאלה שלך! כי יש נשמות גדולות מאוד של בני אדם לא חכמים,  אין כל קשר בין שכל ונשמה!"

אמא: "בכל זאת מדוע  יש חכמים וטפשים?"

גליה: "אמא, הכל לצורך התיקון של כל אדם! הכל מכוון משמים שהאדם יתקן את נשמתו וישלים אותה הכי טוב  והכל לנצח נצחים!"

אמא: "בסה"כ  חיים פה בעולם הזה במשך כשבעים או שמונים שנה, האם יתכן שכל מה שעובדים פה זה לנצח נצחים? נראה לי שמשך החיים כאן  מאוד קצר יחסית לכל השפע האינסופי אשר מקבלים אחר כך לנצח נצחים!"

גליה: "אמא נכון, זה החסד שהשם עושה אתנו ואנחנו לא מבינים שהחיים הקצרים האלה נותנים לנו אפשרות להנות לנצח נצחים!"