א). שיטת התקשור בתמיכה הייתה נתונה במחלוקת, מאחר והועלתה האפשרות, שהמתקשר בוחר את האותיות ולא הילד, כיון שילדים פגועי מוח ואוטיסטים אינם יכולים לכתוב משפט בעל משמעות ויתכן שיש כאן תרמית!

המחלוקת הגיעה לבית משפט! אחרי בדיקות שנערכו כמו לדוגמא: בהן נשאל התלמיד לגבי דברים שהמתקשרת לא ידעה כמו: מה נמצא בתוך קופסא סגורה? התלמיד השיב נכון ומדויק! בית המשפט העליון של ויקטוריה -  אוסטרליה פסק לטובת רוזמרי קרוסלי והגדיר את התלמידים כמחברי מה שכתבו ואת התקשורת כאמיתית!

ב). ביקורת נוספת על אמיתות התקשורת בתמיכה, הייתה מצד קבוצת פסיכולוגים, מומחים לדיבור ומחנכים.  הם טענו שהתקשורת סותרת את התיאוריות המקובלות אודות האוטיזם! הם אמרו שלילדים אוטיסטים דרוש הרבה יותר זמן כדי לרכוש תקשורת כזו, שמאוד קשה להם  לזכור את הסדר והרצף ההגיוני של המילים אשר הדפיסו, כיון שזיכרון כזה לטווח קצר מהווה עבורם בעיה קשה. שמבנה המשפטים אינו טיפוסי לאוטיסטים ורק האוטיסטים המתקדמים ביותר, מסוגלים להשתמש במושג "אני". שאלות מסוג "למה"   הן מעל ומעבר לקרבת ההבנה של רובם הגדול.

המומחים הנ''ל בדקו את מהימנות התקשור בתמיכה באמצעות  מבדקים, בהם חילקו לתלמידים מתנות ללא ידיעת המתקשרים/ות, על התלמידים היה לספר למתקשרים/ות על המתנות. כמעט כל התשובות היו נכונות!