גליה: "אמא, את בעצמך רואה אילו ייסורים יש לי וכל מילה רק מיותרת כאן. ברגע שהתיקון שלי יסתיים אני אפרח מכאן במהירות הבזק, מכל הסבל והייסורים שהיו מנת חלקי כל חיי, כמו היונים שעפו ופרחו להם מהכלוב הנורא, בשער שתכננת בספר עלי, שכל כך מביע את הרגשתי. אני מאוד מודה לך על השער הנפלא ותמסרי ממני תודות מיוחדות למעצבת.

אמא יקרה שלי, אני מרגישה כמו היונים היפות והצחורות בשער הספר, אשר פרחו פתאום לחופש ולדרור. אני כבר מחכה לרגע שיגאל אותי מכל הייסורים הנוראים שלי פה בעולם הזה, לרגע בו אוכל לפרוח לי מתוך הכלוב הנוראי הזה של החיים עלי אדמות ולהיות חופשייה כציפור דרור."

אמא: "גליה האם את בסה"כ שמחה ומרוצה מכך שהגעת לכאן לעשות את התיקון הזה שלך ולהחזיר אותי בתשובה?"

גליה: "הייתי מאושרת לבוא לעולם הזה על מנת להחזיר אותך בתשובה! זו הייתה משימה לא קלה עבורי, אך אני מאושרת שהצלחתי לעמוד במשימה! אמא מהשמים יידעו אותי לפני שליחותי אליך והסכמתי, ידעתי שאצליח אתך מאוד וכך גם אוכל לסיים את התיקון שלי!

אמא את האושר של חיי, את אהבתי היחידה! את המתנה הכי נהדרת שהשם יתברך נתן לי בעולם הזה, עולם הסבל והייסורים שלי! את האור בתוך כל החושך שלי מסביב! את מאירה לי את חיי ונשמתי, את השמחה היחידה שלי כאן!"

אמא: "גליה ה' נתן לך אמא כזו, כי ה' יודע שמגיע לך לקבל אמא כזו עבור צדיקותך הגדולה והרבה, אחרת לא היית מקבלת אמא כזו, נכון?"

גליה: "אמא את צודקת ויודעת שהשם הוא שופט צדק ונותן לכל אחד כפי פועלו! אמא את משוש כל חיי בעולם הזה! אני יודעת כמה החיים קשים לך, אך זה מאוד ישתלם לך אחרי 120! כל מה שנשאר זה המעשים הטובים שאותם אפשר לקחת אתנו למרומים ולהתהדר בהם! אמא, כדאי להתמקד בעולם הזה יותר בעשייה, מצוות ומעשים טובים כי אין לנו זמן! העולם הזה חולף כצל מהר ובעולם הבא יש נצח נצחים!"