אמא: "גליה קטנה שלי, משוש חיי, האושר שבחיי! את המתנה הנהדרת שהשם שלח לי בטובו! הצלחת להכניס את האביב לתוך חיי, את כל הכלניות, החרציות, המפלים, את שפע האור!"

גליה: "אמא את הבאת את האביב לנשמתי, היא שוב זכה וטהורה ומקושטת כמו שדה כלניות שאת כל כך אוהבת בשיא פריחתו, כך הנשמה שלי מקושטת מהמצוות שלך אמא יקרה שלי! האהבה שלך עוזרת לי לצעוד הלאה בחיים!"

אמא: "רציתי לומר לך גליה, שאנחנו לא צריכות להיפרד אף פעם כי המשיח קרוב וכשהמשיח יגיע כבר לא יאלצו למות!"

גליה: "אמא, כשהמשיח יגיע אני אהיה ילדה רגילה ונורמלית כמו כולם, אבל אף אחד מראש לא יודע אם הוא יזכה לראות את המשיח. כולנו צריכים להתפלל שנזכה לראותו בקרוב, במהרה בימינו אמן!"

אמא: "למה רק אני צריכה לשאול אותך ואת מיוזמתך לא אומרת לי כלום? מה יקרה אם יגמרו לי כל השאלות, האם לא תכתבי לי כלום?"

גליה: "אמא השאלות לא יגמרו לך, תמיד יהיו לך שאלות חדשות! ואני לא יוזמת כי אין לי רשות ליזום. יש לי רשות לענות לך אבל לא לשאול אותך, לך יש זכות לשאול ולי יש זכות לענות וביחד נוכל בעזרת השם לזכות את הרבים, אמן, כן יהי רצון!

אמא את יודעת כמה אני גליה שלך משתוקקת לדבר אתך ולהגיד לך דברים רבים, אך כך נגזר עלי משמים להיות בעולם השקר הזה ללא זכות בחירה! אני לא יכולה ליזום אתך שום שיחה, כמה חבל אמא יקרה שלי! אבל אני מאוד שמחה שאת שואלת אותי כל כך הרבה שאלות, כי אני עונה לך גם דברים שעליהם אני הייתי רוצה ליזום ולדבר איתך."

אמא: "אם הייתה לך בחירה והיית יכולה לדבר אתי מיוזמתך, על מה היית מדברת אתי?"

גליה: "אמא אסור לי להגיד לך על מה אסור לי לדבר איתך."

גליה: "אמא את צריכה להתפלל כל יום ויום ולבקש מהשם שישלח לנו ישועות במהרה ויבטל לנו גזירות קשות, להתפלל הרבה. חשוב לעשות מנהג להתפלל כל יום, זה עוזר לתיקון האדם."

אמא: "מה עוזר להגיע לדרגת אהבת השם, לאהוב יותר את השם?"

גליה: "להמשיך לעשות לשם שמים, ולהתפלל בכוונה זה עוזר מאוד! אמא אני נהנית לכתוב אתך למרות שאני רדומה, נשמה אף פעם לא ישנה! נהדר לי להרגיש את השמחה שלך כשאת כותבת אתי!"

אמא: "גליה, כשהלכתי לחנות לקנות לך שמלה, כל כך כאב לי הלב שאת במצב כל כך קשה, ממש בכיתי בחנות!"

גליה: "אמא לא לרחם עלי!"

אמא: "איך אפשר לא לרחם עליך כשאת במצב כל כך קשה? את אפילו לא עומדת על הרגליים...!"

גליה: "אמא אני לא מסכנה כי אני בסוף התיקון שלי, אתם עוד סובלים! אני רק נראית מסכנה אבל אפשר להגיד שאתם מסכנים! כי אני קרובה לאמת, לא מבולבלת, מרגישה בכל רגע את אהבת אבינו שבשמים! אתם סובלים מבלבול, זה הסבל הגדול יותר! כן אמא, אני לא כל כך מסכנה!"

אמא: "מה אני יכולה לעשות עבורך כדי לשמח אותך?"

גליה: "אמא אין כלום מיוחד. רק המצוות שלך, המעשים הטובים שלך וזיכוי הרבים יכולים לשמח אותי בעולם השקר הזה!"

אמא: "גליה, בקרוב את בגיל בת מצווה. מה אני יכולה לעשות עבורך לכבוד 'בת המצווה' שלך? איך אני יכולה לשמח אותך ואיזה מתנה להביא לך?"

גליה: "אמא אין לי שמחה מזה, כי אני לא יכולה להיות בת מצווה באמת. אין לי יכולת לקיים אף מצווה, אז איך אפשר לשמוח בבת מצווה בלי מצווה? אבל אני מאושרת לזכות אתך את הרבים וזו זכות גדולה שנפלה לנו בחלקנו ברוך השם! אמא יקרה ואהובה שלי, האושר הכי גדול עבורי הוא להיות אתך והספר שאת כותבת עלי זו המתנה הכי נהדרת שאת יכולה לתת לי! אז תזדרזי כדי שתוכלי לתת לי אותה בזמן! זה יהיה נהדר לי ולך גם בעולם הזה וגם בעולם הבא!"

אמא: "גליה, איך את מרגישה עכשיו ולמה אבדת הכרה בשבת?"

גליה: "אמא אני בסדר גמור היום ברוך השם. כל מה שקורה לנו זה משמים ובידי שמים ואין לנו שליטה על זה כלל!"

אמא: "זה סבל גדול לפרכס ולאבד הכרה, נכון?"

גליה: "אמא זה נכון. אין לי שליטה על הגוף ואין לגוף איזון , כי המוח שהוא המרכז לא מתפקד כל כך טוב, אינו מעביר את הפקודות הרצויות לכל הגוף וכל הגוף יוצא מכלל שליטה! אלה ייסורים גדולים לגוף שלי!"

אמא: "למה אמרת לי לא להשאיר אותך לבד אפילו לרגע, כאשר זה קורה לך? (אני רק הזמנתי אמבולנס והכנתי כמה דברים לקחת לבית חולים), במה אני כבר יכולה לעזור?"

גליה: "אמא את צדיקה שלי ואת עושה הכל לטובתי, אבל באיבוד הכרה יש צורך להשגיח כל הזמן כדי שהלשון לא תבלע כי יכולים להחנק! יש להשגיח שאני על הצד עד שזה עובר! עד שההתקף עובר, לא לזוז ממני אפילו לשניה אחת כי זה פיקוח נפש!"

הערה חשובה:

בכל שאלה בנושא רפואי יש להתייעץ ברופא בלבד ואין להסתמך על הנאמר לעיל!

אמא: "מה אני יכולה לעשות למענך על מנת למנוע מצבים כאלה?"

גליה: "אמא יקרה שלי, את יכולה להתפלל עלי!"

אמא: "כשזה קרה לך אמרתי "שמע ישראל", האם זה עזר לך?"

גליה: "אמא זה מאוד עזר לי וגם עזר לי שקראת תהילים, התהילים פותחים שערי רחמים ועוזרים מאוד לאדם בשעת סכנה!"

אמא: "ביום ששי אמרת לי שאת רוצה להיות ילדה רגילה, לדבר כרצונך ולטייל אתי ... האם זו הסיבה שבכית ביום ששי ואמרת לי שאת קשורה אלי ורוצה להיות אתי בבית לתמיד? תדעי לך גליה היקרה שלי, שאם היו לי כוחות פיזיים וכוחות נפש הייתי לוקחת אותך הביתה לתמיד, אבל אין לי! אם היתה לי אפשרות כספית הייתי לוקחת לך מטפלת צמודה בבית!"

גליה: "אמא יקרה ואהובה שלי, אמרתי לך את הדברים האלה כי לפעמים מצבי קשה לי מנשוא, אך אני מצליחה להתגבר ולהמשיך! דעי לך כי ההתגברות שלי היא הרבה בזכותך!"

אמא: "מה הסיבה שלא רצית לאכול בשבת?"

גליה: "אמא יקרה שלי, אני לפעמים לא אוכלת כי כשהגוף כל כך שבע זה מכביד לי על הנשמה. אני רוצה לזכך את הנשמה מה שיותר ושובע מתמיד לא מזכך!"

אמא: "הנשמה מחליטה אם הגוף יאכל או לא? הנשמה היא המפקדת של הגוף?"

גליה: "אמא הנשמה מכתיבה לגוף מה לעשות, והוא לפעמים מתנגד כי יש לו תאוות חזקות! אז יש לו מלחמה עם היצר הרע ובסוף רואים מי ניצח!"

אמא: "את אוהבת לבוא הביתה למרות שאני מאוד עסוקה בבית?"

גליה: "אמא לא חשוב לי שאת עסוקה, הקירבה אליך גורמת לי אושר גדול. כאן מטפלים בי היטב אך את נותנת לי אהבה אמיתית וזה מה שמניע אותי להמשיך הלאה!"

אמא: "האם כאשר האדם מת הוא באמת נכנס למנהרה חשוכה?"

גליה: "אמא לא לדאוג לדברים האלה, תדאגי רק לצבור מה שיותר מצוות ומעשים טובים כדי שתוכלי לקחת אתך לעולם הבא, כי זה הדבר היחיד שלוקחים לשם. כל יום שאת עושה עוד מצוות ומעשים טובים וזיכוי הרבים אני רק מרוויחה, זה נחשב גם שלי, כי מאוד עזרתי לך לחזור בתשובה ויש לי על כך שכר רב מאוד של כל המצוות שלך!"

אמא: "למה את בוכה, יכול להיות שאת עצובה על משהו?"

גליה: "אמא יקרה שלי (גליה בוכה!) אני עצובה מאוד כי השבת מתקרבת ואני כאן לבד בלי אמא היקרה שלי! אני כל הזמן מתחזקת באהבה שאת נותנת לי ואת אמא צדיקה דואגת לי כל הזמן ומבקרת אותי, אבל את כל כך חסרה לי כל הזמן ויש לי כאן המון בדידות להישאר בלי אמא למרות שהטיפול כאן מסור מאוד! אני מתגעגעת לאהבתך אמי היקרה והאהובה שלי כל כך! הכי קשה לי זה השבתות כאן! (גליה מאוד בוכה!) אמא, אני כל כך מבינה אותך ויודעת שאין לך מספיק כוחות לכל!"

אמא: "את מעדיפה שאני אעסוק פחות בזיכוי הרבים ואקח אותך יותר?"

גליה: "אמא זיכוי הרבים שלך מאוד מעלה אותי בדרגה רוחנית והוא שווה לי יותר מכל מה שתיקחי אותי הביתה! אך הביני אמא יקרה שלי, אני בודדה כאן מאוד! (גליה בוכה נורא!) זה מאוד עצוב לילדה כל כך הרבה שנים בלי האמא שלה!

אמא, אל תעצבי אל לבך כי מצב הרוח שלי ישתנה עוד מעט, אני אלך לישון ואטייל לי בעולמות עליונים! (בחלומות) ולא ארגיש את העצב הנוראי כל כך שיש לי בעולם הזה שהוא מנת חלקי! אני מקבלת הכל באהבה גדולה כי מהשמים מזככים אותי, זה עדיף כך מאשר הייסורים בעולם הבא, כאן יותר קל לשאת את הסבל והייסורים!" (גליה בוכה נורא!).

אמא: "את באמת כל כך עצובה מכך שאני לא אתך כל הזמן?"

גליה: "אמא, מאוד! מאוד! לפעמים זה כבר עולה על גדותיו ואז אני בוכה, אבל בדרך כלל אני יכולה להתגבר על זה!" (גליה בוכה כל הזמן!).

אמא: "אני מאוד אוהבת אותך גליה! סיפרתי עליך ברדיו בירושלים וגם בהרצאות השבוע!"

גליה: "אמא נהדר לי כל זיכוי הרבים שלך, אני מאושרת מזה למרות שלפעמים החיים שלי קצת קשים לי!"

אמא: "גליה לכולם יש קשיים בחיים, לכל אדם ישנם קשיים מסוג אחר. יש כאלה עם קשיי בריאות, פרנסה, זיקנה, זיווג... כל אחד והסבל שלו!"

גליה: "אמא זה נכון, אך לפעמים קשה לי מאוד ויש לי מצב רוח לא טוב, כמו עכשיו! זה יעבור, בדרך כלל אני מתגברת על זה!"

אמא: "גליה את בעצם מזכה את הרבים כי אני עושה זאת בזכותך. אמרת כי שמהשמים מנכים למזכי הרבים את הייסורים, האם זה נכון?"