גליה: "אמא הטלויזיה זו טומאה גדולה מאוד, תגידי לכולם שיסלקו את הטומאה הזו מביתם מה שיותר מהר! זה גורם לנזק גדול לנשמה, לראות כל כך הרבה הבלים ותועבה!

במקום לעסוק בדברי תורה או מצוות, מבזבזים את החיים בצפייה פסיבית בדבר שהוא ללא הועיל וללא תכלית כלל! הטלוויזיה זו טומאה!"

חשוב לציין שדברים דומים לגבי הטלוויזיה, נאמרו על ידי אנשים שחוו חווית מות קליני - מתו וחזרו לחיים, לדוגמא: המפקח במשרד החינוך עזריאל דביר ז"ל אשר מת מוות קליני, חזר לחיים וסיפר גם ברדיו ב"קול ישראל" וגם בקלטת, את אשר ראה בעולמות העליונים. הוא סיפר כיצד, אחרי שחזר לחיים, הרגיש שאינו יכול לסבול כשמכשיר הטלוויזיה פעל, הרגיש כאילו טומאה יוצאת ממנו. רחל נועם אשר היתה קיבוצניקית חילונית, חוותה מות קליני, חזרה לחיים ובתשובה, מספרת בספרה "חזרה לחיים": "לא יכולתי לסבול את שידורי הטלוויזיה! הרגשתי חוסר אונים מול המכשיר הזה, הייתי נתקפת כאבי ראש ותסכול עד דמעות! הטלוויזיה הזכירה את תחושת האכזבה שהייתה לי לאחר התאונה, מן הזמן שבזבזתי בעולם הזה במקום התפקיד שעלי למלא בחיי, הרגשתי כאילו הטלוויזיה מתכנתת את מחשבותיי, את תגובותיי, הרגשתי שמסך קטן זה מחשיך ומסתיר את מה שמעבר לחומר! שזה לא אמיתי! ההיפך מן האמת!..."