|
גליה: "אמא, ירושלים היא עיר הקודש וכל גרגיר שם מלא בקדושה ואפוף בה. כל מי שיכול לגור בירושלים הקדושה נחשב לו זכות גדולה מאוד, הוא יהיה מוקף קדושה עילאית כיון שמכל הארצות - ארץ ישראל היא הקדושה מכולן.
ומכל הערים בארץ ישראל - ירושלים היא הקדושה מכולם.
ומכל האתרים בירושלים - הר הבית הוא הקדוש מכולם.
ומקום קודש הקודשים - הוא הקדוש מכל המקומות בעולם הזה, הוא הפתח לשפע האלוקי שהקדוש ברוך הוא ממטיר עלינו משמים ברחמיו הרבים ובאהבתנו עם ישראל היקר שלו.
אמא, ירושלים חרבה כעת והקדוש ברוך הוא מצטער על החורבן שלה ושלנו עמו ישראל אהובו! גם ירושלים של מעלה עצובה ומצפה לאורות הגדולים שידלקו בה בקרוב בעזרת השם יתברך. כל המצוות של עם ישראל מדליקים בה אורות זוהרים ומזהירים. כשעם ישראל חוזר לאבינו שבשמים ירושלים של מעלה מתמלאת דיצה וצהלה!"
אמא: "יום אחד טסתי מעל ירושלים וראיתי את הר הבית מלמעלה. ממעוף המטוס רואים כמה האדם אפסי, בכלל לא רואים אותו מלמעלה, גם הבניינים כל כך קטנים, הכל כל כך זעיר ואפסי יחסית לשמים, לכדור הארץ ולכל הגלקסיות והיקום! אז איך זה שאנחנו הכה זעירים ואפסיים חשובים לקב''ה?"
גליה: "אמא, אנחנו אולי קטנים בגודל הגשמי, אך לא ברוחניות! זה רק נראה כך בעולם השקר, בעולם הזה רואים הרבה שקר. מקום בית המקדש והר הבית מלא כולו בקדושה עילאית ביותר, כל הזמן זורם דרכו שפע עצום מן העליונים!"
אמא: "למה אחד הנושאים הגורמים לי לבכי בתפילה זה הקטע על ירושלים שהיא עדיין חרבה?"
גליה: "אמא כי את עצובה על חורבן בית המקדש והמרכז הרוחני של עם ישראל חרב. זה כמו גוף ללא נשמה, איך אפשר לא לבכות על גוף שהנשמה עזבה אותו והוא במצב כל כך קשה? האם את יכולה לראות גוף ללא נשמה ולא להתאבל עליו? ירושלים - הנשמה של עם ישראל היקר שלנו צריכה לשוב אלינו בקרוב, כמו בתחיית המתים היא שוב תחייה את הגוף המת הזה."
|