אמא: "נשמות בשמים יכולות לריב או לכעוס אחת על השניה?"

גליה: "חס ושלום! אמא, אין בעולם הבא יצר הרע. הכל טוב, נעים ויפה! לא כועסים, לא רבים, אין דבר כזה כמו בעולם הזה."

אמא: "גליה כשמסתכלים על זה, נראה שמאוד קשה להצליח לסיים את התיקון."

גליה: "אמא בודאי שכל כך קשה לכל נשמה לתקן את עצמה, זו הסיבה שהקדוש ברוך הוא מרחם עלינו ונותן לנו כמה אפשרויות לתקן ולא פעם אחת."

אמא: "חשבתי שיש לך זכות עצומה שהחזרת אותי בתשובה. עכשיו כל המצוות שאקיים וכשיהיו לי נכדים בעזרת ה' אחנך אותם לתורה ומצוות ומעשים טובים והכל יזקף לזכותך, את בעצם החוליה המחברת בין הצדיקים שהיו לבין הצדיקים שיהיו במשפחה."

גליה: "אמא נכון. ואני שמחה שהצלחתי לתקן את המוטל עלי בעולם הזה ולעמוד במשימה הקשה שהוטלה עלי. דעי שעל כל נשמה ונשמה מוטלת משימה מאוד קשה לתיקונה בעולם הזה, רק שהאדם לא מודע לכך בשכל, ואשרי אלה הזוכים לתקן את נשמתם."

אמא: "נשמה בעולם הבא יכולה להיות רעה כמו האנשים הרעים בעולם הזה?"

גליה: "אמא יקרה הסברתי לך שאין יצר הרע בעולם של מעלה, לאנשים רעים יש המון דרכים להתקן בגיהינום, עד שלא תוקנו ונטהרו אין להם מקום למעלה."

אמא: "גליה, האם לכל אלה שבגן עדן יש מידות טובות? לאן נעלמו להם המידות הלא טובות שהיו להם כאן בעולם הזה?"

גליה: "אמא, מי שבגן עדן אז הוא ראוי לכך כי הוא זיכך את נשמתו והיא נקיה וטהורה, אבל יש מדרגות לכל נשמה וכל נשמה נמצאת בגן עדן במדרגה השייכת והמתאימה לה, אז לא כולם באותה מדרגה אבל כולם זכים וטהורים ונקיים ומזוככים מכל זוהמת החטאים שדבקה בהם והכל כמובן אחרי זיכוך וליבון של הנשמה."

אמא: "גליה, כשהאדם מגיע לעולם הזה, משמים יודעים מראש אם הוא יחזור בתשובה או לא וימלא את שליחותו, אז למה מביאים לעולם הזה גם כאלה שידוע מראש שלא יחזרו בתשובה?"

גליה: "אמא יקרה שלי בכל זאת נותנים לכל נשמה הזדמנות להגיע לעולם הזה ולתקן בצורה כל כך קלה, כי אחרת התיקון קשה ביותר ועדיף לכל בן אנוש שיתקן כשהוא לבוש במלבושים גשמים, כי זה התיקון הטוב ביותר והקל ביותר!"

אמא: "זה נקרא קל? יש כאלה שסובלים בעולם הזה ייסורים נוראיים."

גליה: "הכל חשבונות שמים והכל לטובה. גם כשקשה להבין למה, זה לטובה. קשה להסביר, הכל רוחני. הסבל הנוראי ביותר שיש הוא דווקא מחוץ לגוף ולא בתוך הגוף, כי אז הנשמה מקבלת כלים שבהם היא יכולה להרגיש סבל אינסופי כמעט!

אמא: "מליצי היושר הולכים עם האדם ממש?"

גליה: "בודאי! המצוות הופכות למליצי יושר. מכל מילה, מכל מעשה טוב נברא מלאך שומר עלינו ועל כל ישראל. ככל שמרבים זכויות, יש שמירה על אותו אדם ועל כלל ישראל. בדיוק ההפך בעוונות, על כל עוון נברא מלאך מזיק חלילה ואז גורם הרבה צרות לנו ולכלל ישראל."

אמא: "גליה, יש לך אפשרות להחליט עם מי לתקשר?"

גליה: "אמא לנשמות אין אפשרות להחליט בעצמן. התקשור נעשה ברשות שמים בלבד."

אמא: "מה הכי עוזר לעילוי הנשמה של הנפטר ביום השנה?"

גליה: "כל התפילות, ה"קדישים", האשכבה - מאוד עוזרים לכל נפטר לעילוי נשמתו. בעיקר עוזר ה"קדיש על ישראל" שמעלה נשמות של כאלה שאין מי שיגיד עליהם דברי תורה ו'קדיש'."

אמא: "מה קורה לאותה נשמה שהילדים שלה לא חזרו בתשובה?"

גליה: "אם האשמה בה שלא לימדה את הבנים אז הבושה היא נוראה ביותר. אבל אם אדם לימד את בניו תורה ומצוות והם סרחו, הם נותנים את הדין לעצמם."

גליה: "אם האדם ידוע במידותיו הטובות וכפי מעשיו נחשב לצדיק, נעצבים עליו מעט מאד. בשבילו זו שמחה גדולה לעזוב את הגשמי לטובת הרוחני. זו סיבה להילולות שעושים ביום פטירת צדיקים, משתתפים בשמחתם על שעלו בחייהם במדרגות רוחניות גבוהות המקנות להם חיי עולם הבא בגן העדן העליון המקום השמור לצדיקים גמורים."

גליה : "אמא יקרה, צדיקים ומלאכים טובים נלווים לכל אדם השומר על מידותיו ועוסק בתורה וגמילות חסדים. הם מסייעים לו בהבנת סודות התורה אם הוא ראוי לסיוע ושומרים עליו מכל רע. אבל לעומת זאת ישנם אנשים רשעים, שסביבם מלאכי חבלה וכוחות הסטרא אחרא המסייעים להם לפשוע ולעבור עבירות חמורות, אך גם מקטרגים עליהם ונפרעים מהם בעולם הזה ובעולם הבא."

גליה: "אלה שני דברים שונים בתכלית אך שניהם קשורים האחד בשני. בלי גוף אין תיקון לנשמה, בלי נשמה הגוף לא יכול להתקיים."

גליה: "אמא יקרה, כשאומרים על אדם שהוא בן 100, מתכוונים למעשה לגוף הגשמי שלו שהוא בן מאה. הנשמה קיימת מאז בריאת העולם."

גליה: "נשמות לא ישנות כי הן לא מתעייפות ואין להן צורך לנוח. מה שצריך מנוחה זה הגוף הגשמי שבזמן המנוחה הוא מחליף המון פסולת בגוף ואוגר כוח, הנשמה לא זקוקה לזה.

אמא: "גליה, אני מבינה שפגועי המוח הם צדיקים גדולים שבעצם הסבל שלהם מתקנים. אם הם כאלה צדיקים אז מדוע סבל נוראי כזה הוא מנת חלקם?"

גליה: "אמא הכל חשבונות שמים. יש ערך לנשמה כפרט ולנשמה ככלל, פגועי המוח והאוטיסטים נבחרו לסבול כאן לתקן לאו דוקא את עצמם אלא מקבלים בסיבלם תיקון על כלל ישראל."

אמא: "את יכולה להסביר לי מה תפקידם של אלה אשר חוו מוות קליני? מה מטרת העניין?"

גליה: "אמא יש להם תפקיד גדול מאד לספר מה ראו כדי לחזק את אמונתו של מי שישמע. מי שחווה את החוויה הזו, יודע שניתנה לו ארכה כדי שישוב בתשובה ויתקן מה שפגם. זו מעין התראה אחרונה לפני שילוחו לגלגול נוסף, או עונש קשה."

אמא: "כשהנשמה מגיעה לעולם הבא, מי מראה לה את הדרך בעולמות העליונים? איך היא תדע לאן להגיע?"

גליה: "אמא כל נשמה מתקבלת ע"י מלאכי עליון, מלאכי השרת הקדושים אם זכתה. אם זו נשמה של צדיק, באים לקראתה צדיקים ומקבלים אותה בשמחה ובאושר ומובילים אותה אחר כבוד למקומה אשר הכינו לה בשמים."

אמא: "האם מי שצבר זכויות יכול לטייל בשמים כרצונו?"

גליה: "הוא פחות מוגבל מאלה שאין להם זכויות, שאינם יכולים לעשות דבר על דעת עצמם."

אמא: "נשמות יכולות לעזור לבני אדם?"

אמא: "האם אחרי המוות באים לנשמה מזיקים?"

גליה: "אין להם רשות להתקרב לצדיקים. יש למזיקים רשות להתעלל בנשמתם של אנשים רשעים שיש בידם עוונות ולזכך אותם מטומאת עוונותיהם."

אמא: "בעולם הבא יש מושג של זמן?"

גליה: "לזמן יש מושג אחר מהזמן של העולם הזה, אין שום אפשרות של השגה והבנה בשכל אנושי. בעולם הרוחני יש את כל הזמן, הכל מחושב אחרת. אלה המבזבזים כאן את זמנם על הבל וריק הם אומללים בעולם הבא."

אמא: "האם אחרי שאדם נפטר, הוא יודע את כל התשובות לכל השאלות?"

גליה: "אמא, אחרי שהנשמה מגיעה לעולמות העליונים לא נשארות שום שאלות כי הכל שם ברור. היא רואה הכל, אין לה שום הסתרה ואין צורך בה. ההסתרה היחידה היא בעולם הזה על ידי הגוף והשכל! בעולם הבא אין יותר הסתרות."