אמא: "גליה, איך זה שאת יודעת כל כך הרבה, כל נשמה יודעת כמוך?"

גליה: "כל נשמה יודעת הכל. כשנתונים בתוך הגוף החומרי יש הרבה הסתרות לרוחניות."

אמא: למי התיקון קל יותר, לילדים כמוך המתקשרים או לילדים הלא מתקשרים?"

גליה: "אמא לכל אחד יש את התיקון שלו, זה לא משנה אם הוא מתקשר או לא, הוא יעבור את תיקונו כפי שניתן לו משמים."

אמא: "מה מביא את האדם לתיקון נשמתו? האם בעל זכויות רבות יותר מגיע מהר יותר לסיום התיקון שלו?"

גליה: "אמא זה לא כך. מה שמביא את האדם לתיקונו זו המשימה שהוטלה עליו משמים לפני ירידתו לעולם הזה. אם הוא מסיים אותה, אז הוא מסיים את התיקון שלו! לכל אדם מוקצב זמן לסיום התיקון שלו. אם עד סיום הזמן הוא לא מסיים את התיקון הוא בבעיה גדולה מאוד, אך אם הוא סיים, הוא נהנה מהעולמות העליונים ואם הוא מסיים לפני הזמן שהוקצב לו אז הוא עוזר לתקן אחרים וגם זה נחשב לו לזכות. למי שצובר הרבה זכויות יש בשמים שכר עצום ורב. הכל תלוי באדם, כמה הוא מוכן להשקיע לשם שמים כשלמעשה זה בשבילו, כי כל מה שנעשה זה לטובתו."

אמא: "למה את מסיימת את התיקון שלך בסיום הספר שלי עליך? ישנם אוטיסטים ופגועי מוח שכתבו עליהם והביאו את המסרים שלהם בספר של הרב סרבניק והם לא מסיימים בכך את התיקון?"

גליה: "אמא, כל אחד והתיקון שלו."

אמא: "אני רואה שלסיים תיקון זה מאוד לא פשוט ומאוד קשה."

גליה: "ברור שקשה לכל אחד לסיים את תיקונו, אבל מי שבאמת רוצה עוזרים לו ומקילים לו את דרכו."

אמא: "פעמים רבות את אומרת שצריך להשלים את הנשמה, וגם הסבל משלים את הנשמה, למה את מתכוונת 'להשלים את הנשמה', האם לנשמה חסר משהו כמו רגל או יד?"

גליה: "אמא זה ממש כך! אבל ברוחניות. חסר לה חלק שאבד בגלל העוונות והחטאים. תלוי בכל אדם מה חסר לנשמה שלו על פי מעשיו, אבל לפעמים חסרים הרבה חלקים לנשמה ובעולם הזה על ידי הסבל והייסורים וקיום מצוות ולימוד התורה החלקים נשלמים."