ברם ברור לכל בעל דעת שאע"פ שיש דמיון בצורת התקשורת אין כל שייכות לאיסור הנ"ל כיון שכל האיסור שם הוא יצירת קשר עם נפטרים, אבל כשהתקשורת נעשית עם בני אדם חיים שיש להם מגבלה לשונית מדוע תהיה בעיה ליצור אתם קשר באמצעות אותיות ואע"פ שהקשר כאן הוא עם החלק הרוחני של האדם הרי כשם שמותר לאדם לדבר עם חבירו אע"פ שודאי גם הנשמה משתתפת בתקשורת זו כשהיא מתלבשת בתוך גופו של האדם אין כל סברא לאסור "דיבור" באמצעות אותיות עם אדם שכלי הגוף שבורים והדרך היחידה שלו ליצור קשר עם העולם החיצון היא באמצעות הצבעה על אותיות.

ב) רב מסויים באנגליה רצה לטעון שיש כאן עסק עם "תרפים" כיון שילדים אלו יודעים עתידות אם כן הרי כל שאלה ששואלים אותם הרי זה כאילו שואלים את ה"תרפים".

אינני רוצה כרגע להכנס לשאלה אם באמת תקשורת זו שייכת למושג "תרפים", אולם גם אם נסכים לכך, הרי כולם יסכימו שדבר זה שייך רק אם שואלים אותם עניני עתידות וכן אם הם משיבים בענין עתידות ומאחר וגם אין אנו שואלים כלל בענין עתידות וגם אלו ששואלים בענין עתידות מתקבלת התשובה: "אין לנו רשות לדבר בענין העתיד". אם כן, אין לתקשורת זו כלל שייכות ל"תרפים".

ג) היו גם שעוררו את השאלה האם אין בתקשורת זו שאלה של "תמים תהיה עם ה' אלקיך"? וגם כאן התשובה כנ"ל. רק אם ישאלו אותם בעניני עתידות יתכן שיהיה כאן מקום לבעיה שעוברים על המצוה של "תמים תהיה עם ה' אלקיך".

בשיחות ארוכות עם כל גדולי הדור בענין תקשורת FC קבלתי עידוד רב מכולם להפיץ ולפרסם את הדברים ומעולם לא הסב אף לא אחד מהם על הבעיות ההלכתיות שיתכנו בתקשורת זו.

גם בכלי התקשורת ה"חרדים" נשמעו לפעמים קולות לא אוהדים בענין התקשורת עם פגועי המח. כמו החשש מכל דבר חדש שלא היה בדורות קודמים ושכביכול הציגו בכך את דעתם של הגדולים.

ברצוני להתיחס לדברים שהושמעו ולהראות שהענין לא הועמד על דיוקו אלא פורסם בצורה שיטחית.

כמו כן הביאו בכלי התקשורת הנ"ל את דברי הגר"נ קרליץ שליט"א שתקשורת זו היא דברי חלומות שאינם מעלין ואינם מורידין. המסתכל בגמרא רואה שכל הענין הוא לעשות מעשה על פי החלום שאין לסמוך על החלום לקבוע אם דבר מסויים הוא תרומה וכדו' אבל האם יש ספק שיש חלומות אמיתיים שאנשים יכולים להתחזק על ידם, שכל תפקידם לעורר אנשים ולחזקם, וזה ענין התענית חלום שהתירו אפילו בשבת וכל סדר הטבת חלום. אם אין בכל זה ממש מה כל הבהלה הזו? אלא, ודאי החלום הוא אמיתי וכלשון הפסוק באיוב ל"ג/ט"ו: "בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב, אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום". ומה שאמרו שהחלומות אינם מעלים רק לעשות מעשה על פיהם. ואם יראה אדם בחלום דבר שיעורר אותו מאד לעבודת השם, לדוגמא, ראה אדם שספר לשון הרע ואותו אדם נענש על כך מאד, ובעקבות זה החליט לשמור יותר על לשונו ויבוא אדם ויאמר לו שהחלומות הם הבל ואין מה לסמוך עליהם, וכתוצאה מזה החולם יתרפה מהחלטתו אין ספק שהמרפה יש לו כמעט דין מסית ומדיח ובודאי שייכים כאן דברי חז"ל: "כל המביא תקלה לחבירו נכנס תחתיו לכל עונשים." וכן הוא בנידון דידן אפילו אם תרצה לומר שהוא כחלום, אם יש בו חיזוק לבני אדם בודאי למטרה זו השם גילה זאת, אבל ודאי אין לסמוך על זה לעשות מעשה על פיו וקל וחומר לא לעניני הלכה שהרי קיימא לך לא בשמים היא, ואין לסמוך אלא על מורי הוראה בלבד. אני עצמי הלכתי מיד אחר דרשתו של הגר"נ קרליץ לשאול אותו על דבריו והוא פרט לי את כוונתו. אי אפשר לבנות אמונה על סמך דברים אלו הסברתי לו שאין כאן כוונה לבנות את האמונה חס וחלילה על דבריהם של פגועי המח אלא לעורר אנשים כשרואים את מדת הדין חיה מול עיניהם אנשים שמדת הדין פגעה בהם באופן נורא והם מצדיקים עליהם את הדין ושמחים ביסורים כשהם יודעים בדיוק מדוע קרה להם כך.

והרי זה דומה למה שכתב רש"י בריש פרשת אחרי מות בישבו את דברי התורה "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן - מה תלמוד לומר (כלומר- מה רצתה התורה ללמדנו כשהיא מזכירה עובדה שהתורה כבר האריכה אודותיה בפרשת שמיני) היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא. אמר לו: "אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב." בא אחר, ואמר לו: "אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות דרך שמת פלוני", זה זרזו יותר מן הראשון. לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן".

וכשאמרתי לו דברים אלו השיב לי שבודאי לדבר זה הוא מסכים ואין לו כל התנגדות.

וכאן אולי המקום להדגיש נקודה חשובה וברורה: מאחר ודברים אלו לא קבלנו מסיני וגילויים אלו חדשים לתקופתנו בלבד ולא שמענו על תופעות כאלו בדורות קודמים וברוך השם שזיכנו השי"ת לתופעות מופלאות כאלו לפקוח עיניים עוורות ותועות ואף לחזק את דרכם של ההולכים בדרך השם מכל מקום מאחר ותופעות אלו חדשות הן ואין לנו כל בטחון שביום מן הימים עלול גם להתברר שאין בדברים אלו ממש ולכן אסור לנו חס ושלום להשען על דברים אלו ולתלות את האמונה עליהם ואין להשען באופן מוחלט אלא על יציאת מצרים ומעמד הר סיני שהם היסודות האיתנים בלבד. אולם כדי להתחזק באמונה בדור חשוך זה הרי כל קש שאפשר להתלות בו, להתחזק ולהגיע אל האמת בוודאי חשוב ומציל, ובמצב של פיקוח נפש כל השואל הרי זה שופך דמים ולכן בזמנינו ברוך השם התברר שהרבה אנשים חזרו בתשובה מדברים אלו וההולכים בדרך השם התחזקו והתקרבו יותר. רואה אני חשיבות גדולה בפרסום הדברים ומלווה בברכתם ועידודם של גדולי ישראל להמשיך בפרסום ובירור הדברים לקרב אנשים לאביהם שבשמים.