להתקשר למורתה באומרה שהיא רוצה לבוא למורה ולמסור לה מסר דחוף. הילדה התקשרה בביישנות למסור לה את בקשת אחותה והמורה קבלה את ההזמנה בסקרנות גדולה לדעת מה רוצים למסור לה. כשהגיעו האחיות לביתה כתבה הילדה החולה בתקשורת זו בלשון הזו "אני ר. מבקשת ממך להדליק נר לעילוי נשמת ח.(שם אבי המורה, שנפטר זמן קצר קודם לכן בתוך השנה לפטירתו) במקום הציון כי זה מאד חשוב לו ואם זה קשה לך אפשר גם בנר חשמלי, הוא מאד יודה לך על כך”. המורה עמדה נדהמה למקרא דברי הילדה כי זה היה הדבר שהעסיק אותה מאד בימים אלו מאחר ואביה נפטר היא נהגה ללכת כל שבוע לבית הקברות להדליק על הציון נר נשמה שבועי ולאחר שאנשים הזהירו אותה שלא טוב היא עושה שהולכת לבית הקברות כל שבוע שאין זה טוב לנשים וכל שכן לא לנשים בהריון לבקר בבית הקברות לעתים קרובות כל כך, ולהפצרתם החליטה להפסיק להדליק, והנה זמן קצר חלף והגיעה ילדה זו והביע את משאלת המנוח שתמשיך להדליק. כאן בודאי לא ידעה המתקשרת שבמקרה זה היתה אחותה של החולה על כל בעיותיה של מורתה שלא שתפה את תלמידותיה בבעיותיה האישיות וכיצד ידעה הילדה החולה את הבעיה ופתרונה? וידעה לקשר בין רצונו של הנפטר לבתו.

ב) איש אחד שאל (בנוכחותי) את האוטיסט ב. מה מצבו של אדם בשם פלוני בן אלמוני, השיב לו: "מצבו לא טוב!" על השאלה "מה אפשר לעשות לשפר את מצבו? אם אפשר כלל לעזור לו" , השיב: "יש לאסוף קבוצה גדולה של אנשים להתפלל עליו ושכל אחד ישנה מדה אחת לטובת אדם זה". שוב שאלו השואל: "ומה יש לאדם זה שזקוק לכל הפעולות האלו?" השיב: "אדם זה כבר אינו נמצא בין החיים" שאלו השואל: "אם כן מה הסבה לעשות את כל הפעולות האלו?" השיב האוטיסט: "אמנם אדם זה כבר לא נמצא בחיים אולם הוא בבעיה שלא רוצים להכניס אותו לגן עדן ולכן הוא בבעיה חמורה ולא תהיה לו תקנה אלא בדרך שאמרתי."

שוב שאל אדם זה על אדם אחר והזכיר את שמו ושם אביו ועל זה השיב לו האוטיסט: "מדוע אתה מנסה אותי?" המתקשרת כמובן לא ידעה מכל הענין, ואכן תשובת האוטיסט היתה מאד מדוייקת שהמקרה הראשון היה על אדם שנפטר בתוך שנתו והשם השני היה שם בדוי ועל כך השיב לו האוטיסט: "תפסיק לנסות אותי." כמובן שהכל מוכיח בלי כל ספק שהתקשורת לא באה מצד המתקשרת לא מן הנפטר ואף לא מן השם הבדוי.

ג) ילד עם פגיעה מוחית כתב למתקשרת שלו כשסבא שלה נפטר "זכות גדולה היתה לסבא שלך שבני משפחתו היו לידו בשעת יציאת הנשמה". שאלה אותו המתקשרת: "איזו תועלת יש לנפטר כשעומדים לידו בשעת יציאת הנשמה?" השיב הילד: "על ידי כן הוא ניצל מן הקולות." תשובה זו היתה סתומה למתקשרת זמן רב, לאילו קולות מתכוין הילד? עד שהזדמנה לידה קלטת של אברהם חז'ני שמספר על חזרתו לעולם לאחר "מוות קליני" ומתאר באופן מפחיד ביותר את הקולות האיומים שלוו אותו לאורך כל הדרך עד שהגיע לבית דין של מעלה. ואז הבינה המתקשרת את משמעות תשובת הילד.

ד) ב. ילדה עם שיתוק מוחין בת 7 נשאלה:

ש. מה התיקון לנשמת אבי?

ת. החסד עוזר לאבא יותר מכל.

ש. האם את יודעת מה מצבו?

ת. הוא עלה מסבל לרגיעה וממשיך לעלות (א.8).

ט. החולה כותב דברים המתנגדים לדעתו של המתקשר

א)דו”ח תקשורת בין מתקשרת נוצריה לבין ילד יהודי בן 4 בן למשפחה רחוקה מן השורשים.

משפחה יהודית בארה”ב שנולד להם ילד פגוע מח בקשה מאוניברסיטת סירקיוז מתקשרת לבנם כדי שתתקשר אתו בשיטת ה .f.c ואכן האוניברסיטה שלחה מתקשרת נוצריה שתתקשר עם בנם בן ה 4. הילד גדל במשפחה רחוקה מן המסורת ולכן לא שמע בבית רעיונות יהודיים כך שהילד לא יכול היה לשמוע דבר ממה שכתב למתקשרת ממה ששמע בבית על פי עדות אמו.

הדו”ח המובא כאן לפני הקוראים נכתב בידי המתקשרת הנוצריה.

הילד: מדוע את נושאת צלב זה? שרפי אותו! מדוע את מאמינה בגוי הזה?

המתקשרת: מה זה גוי?

הילד: מי שלא יהודי (על פי עדות האם של הילד מעולם לא הוזכר הביטוי 'גוי' בבית) .

לאחר כמה ימים כשחזרה המתקשרת כתב הילד:

הילד: את עדיין נושאת את הצלב הזה? הרי בקשתי ממך לשרוף אותו.

המתקשרת: מדוע זה מפריע לך כל כך שאני נושאת את הצלב הזה?

הילד: כי זה מעיד שקר על אלקים אני כותב על אלקים כדי ללמד אותך את האמת.

עד אותו רגע היה הילד שקט מאד ושמח ואז החל לבכות ושאלתיו מדוע ?

הילד: אמרתי לך לא להאמין שישו הוא בן הא-ל.

כעבור זמן רב לאחר שנרגע לקח אותי הילד אל המחשב והקיש:

"אני חוזר ואומר לך האמיני למה שאני אומר לך, כי זאת האמת, אני הייתי רוצה שאלקים ידבר אליך גם כן, כי הוא יכול לומר לך ואז היית מאמינה באמת, שבני אדם רומו במשך שנים הם הולכו שולל על ידי אותו האיש ישו".

שאלה: מדוע אתה קם וחוזר כדי להקיש שוב?

תשובה: כי קשה להתרכז בהקשבה לאלקים וגם להקיש.

שאלה: האם יש עוד משהו שאתה רוצה לומר?

תשובה: אמרתי לך לעבוד אותו לבדו כי הוא אלוקי האמת היחידי את מדברת על ישו כמושיע העולם אך זה שקר אין הוא בן אלקים.

המתקשרת: מעולם לא דברתי אתך על ישו מאין לך כל האינפורמציה הזאת?

הילד: מאלקים, הוא מוסר לי.

שאלה: האם יש לך עוד דבר שבדעתך לספר לי?

תשובה: כל מה שאני אומר לך זו אמת! האמת תוודע לך בקרוב

שאלה: איזו אמת?

תשובה: האמת אודות אלקים, אלקים אמר לי להעביר אליך.

המתקשרת: מדוע דוקא לי?

הילד: הוא בקש ממני להקיש עמך על מנת שרבים יותר יאמינו באמת על אלקים כי הוא דרך האמת והאור.

שאלה: היש לך עוד מה לומר?

תשובה: האמת היא מהשם עצמו! לַמדי את האמת לכל!

תקשורת זו מראה לנו בעליל שאין המתקשרת מזיזה לילד את היד שהרי הילד מסר לנו דברים נגד דעתה ורצונה של המתקשרת ובמקרה זה אין לתלות אף בטלפתיה שהילד מקבל מן המתקשרת ובודאי שהתקשורת היא מן הילד בלבד.

ב) וכן ארע לי באחת ההרצאות שהיה שם אדם שסרב להאמין שהתקשורת היא מצד הילד ולטענתו המתקשרת מזיזה את ידו. אמרתי לו שינסה בעצמו לתקשר וכך היה, הוא ניסה ושאל את הילד באיזו צורה עליו ללמוד בצורה של “עיון” או “בקיאות.” התלמיד הנ"ל אהב ללמוד דוקא בדרך ה"עיון" והוא ניסה באופן טבעי גם לדחוף את אצבעו של הילד לכיוון האותיות של “עיון”, אולם כוחו של הילד גבר ובכח דחף את אצבעותיו לכיוון האותיות “בקיאות” דבר שהוכיח לבחור ישיבה זה ולכל האחרים שאין כאן דחיפת יד ואף לא טלפתיה שהרי רצונו של התלמיד היה דוקא לצורת הלימוד של “עיון".