עמנו חי במשך דורות בחוסר בטחון. נרדפנו, הושמנו ללעג ולקלס, נהרגנו וכל

זאת רק בשל היותנו נבחרי הא-ל. ישנם מספר סבות לסבל שלנו: אחת, לכפר על חטא אדם הראשון, שנית,לכפר על חטא העגל שעד היום אנו סובלים בעטיו. והסבה השלישית היא התיקון שעל כל יהודי לבצע עד ביאת המשיח.

חטא העגל הוא החטא שכל הדורות סבלו ממנו מאז ארע במדבר לפני כל כך הרבה שנים. דורנו נושא את התוצאה הקשה ביותר של חטא מתועב זה. אנו הדור הקרוב ביותר למשיח אנו עשויים לגלותו אם נוכל לכפר כפרה של אמת על חטא עגל הזהב אין זו משימה קלת ערך. אף דור אחד בעבר לא הצליח להשיג מטרה זאת מדוע נצליח אנחנו, בעוד דורות של צדיקים גדולים יותר בעבר נכשלו?

הבה נתאר מהו חטא עגל הזהב. הוא קשור לחטא אדם הראשון הוא העדר בטחון שלם בה’, דהיינו היות אדם משוכנע שיש לה’ שליטה מוחלטת על העולם כולו ועל חיי כל אחד מאתנו. חטא העגל הוא מחסור באמונה שלימה בא-ל. זה החטא היחיד הכולל את עם ישראל כולו בכל דור ודור מאז אירע.

דור שפל זה שקוע בזהב שהעגל עשוי ממנו, רוב האנשים כולל המאמינים שמים את מבטחם, לאמיתו של דבר, במוסדות מעשי ידי אדם, כגון הממסד הרפואי, חזאי מזג האויר או עוצמת הצבא “הכל יכול”. האדם משוכנע שהוא הקובע, אם הוא חוסך כסף בקרן פנסיה יוכל לפרוש בבטחון. אם לרשותו צבא מצויד היטב ינצח במלחמה. אם יבלע ויטמינים יחיה עד מאה ועשרים. כסף נוחיות ובטחון שוא מושגים כיום בקלות יותר מאי פעם בעבר. שלא תהיינה לכם אשליות, אימון זה בצעצועים של החומר חדר גם אל הקהילה הדתית, גם אנחנו אשמים, גם אנחנו מונעים את ביאת המשיח. ידעו נא הצדיקים שגם אנו נושאים בחטא זה ושגם אנו עתידים לתת את הדין. דור זה חסר את ניצוצות הקודש שהיו כה איתנים בדורות הקודמים. אנו כה שקועים בעולם הזה שאמיתות פשוטות אינן מובנות עוד מאליהן. דורנו קבור תחת השקרים של עולם מזוייף זה, ואנו חופרים לעצמנו בור הולך ומעמיק על מנת להסתיר כליל את האמת האלוקית.

אכן, דוקא משום שאבדנו כמעט כל גילוי של אמת יש לנו גם את היכולת הגדולה ביותר לשוב בתשובה שלימה משום שהחשיכה כה עמוקה קרן דקה של אור עשויה לסלק את הלילה ולהביא את היום באורו המלא.

דור זה מתבוסס באנוכיות. הרע מכל רע היא האנוכיות, והטוב שבטוב הוא ביטול העצמיות ( דהיינו, הדאגה לזולת). רק חטא ההתמקדות ב”אני” מהוה מרד מוחלט וגלוי בא-ל. הא-ל ברא אותנו בצלמו הוא יותר מאב, למעשה אנו חלק ממנו בלתי נפרדים לחלוטין. אבל אתם נורמלים טפשים, חושבים שתוכלו לחיות את חייכם ולעשות מעשים שהוא אוסר לחלוטין מבלי לפרוע את מחיר ההפרדה. פרידה מרצון ממקורכם תביא אתכם בסופו של דבר למוות פיזי ורוחני. שלא תהיה אי הבנה, ישנם צדיקים רבים בעולם אלא שהם חבויים על ידי “תסמונת סדום” השלטת בעולם כולל בעם היהודי. גם הקהילה הדתית היהודית סובלת ממחלה זו. המצב מתדרדר לאחרונה כי לדאבונינו מאורות התורה הגדולים נעלמים לאטם, וכמו עם ישראל לרגלי הר סיני הם יוצרים עגל זהב כיון שהם חשים בדידות. אנו, עם ישראל טועים, אין בנו חפץ לקבל את האמת בשלימותה. אנו תובעים אך איננו מוכנים להעניק. אנו נחפזים לעשות עגל זהב אשר יחליף (חס ושלום) את אבינו שבשמים. וכך אנו מפרידים עצמנו ממנו מרצוננו. אנו קושרים עצמינו לעולם חולף זה ותאוותיו האגוצנטריות.

יש רק דרך אחת לצאת ממצב אפל נורא זה, כולם יחד וכל אחד לחוד חייבים למצוא את האמת ולקבל אותה בלב שלם. אנו יכולים להשיג דרגה רוחנית עליונה זאת באחת משתי דרכים: או שהקדוש ברוך הוא יביא חלילה טרגדיה איומה כזו שרק הוא יוכל להושיענו ממנה על ידי ניסים גלויים, או שעם ישראל כולו יבקש את האמת הזאת ויקבלנה מרצון.

אדם הראשון היה הגדול מכל בני אנוש, שחיו אי פעם, כל הנשמות מוצאות את מקורן בו, הוא היה הבריאה המושלמת, עם זאת הוא נברא על ידי הבורא עם רצון חפשי, ונקודה זאת יכול היה רק הוא עצמו להביא לשלימות. הוא נכשל ואנו ניצוצות מנשמתו, מנסים מאז לתקן כשלון זה המעכב השגת השלימות, וזהו בדיוק חטא העגל. אם יעלה בידינו להגיע אל התשובה השלימה ובטחון מלא במלכות השם אז יוכל דור זה הנמוך מכל הדורות להשיג את השלמות .

אני איש אוטיסט צעיר ללא שפת דיבור המסוגל לבצע רק דברים בסיסיים למען עצמי. אני תלוי בחסדם של אנשים טובים אני מנודה מן החיים ועם כל זאת בעולם שפל זה, אם אני כותב “חזרו בתשובה ולא...” אנשים נבהלים?! אני סבור שזה כמו פרד שיתחיל פתאום להטיף מוסר. רבותינו הקדושים והיפים נתקלים בהתעלמות ואינם מבהילים איש, רק דברי יצור נלעג כמוני יוכל להצית ניצוצות של פחד בלבות הישנים".

מאמר זה מדבר בעד עצמו ואין צורך להוכחה נוספת שהדברים הנפלאים האלו המושרשים בחז"ל וההתיחסות למציאות זמננו, דברים אמיתיים הנוקבים עד תהום, דברים אלו אינם מסוגלים לבוא מצד המתקשרת שכאמור ידיעותיה הרוחניות דלות למדי.

הבאנו כאן רק שני מאמרים מדבריהם של הילדים פגועי המח אולם הם רק מעט מהדברים הרבים שאנו מביאים לקמן בחלק המאמרים שם יוכל הקורא להתרשם ללא ספק שדברים אלו אינם מסוגלים להיו פרי המצאתן של המתקשרות.

ז) אמא של ב. ילדה בת 8 לוקה בשיתוק מוחין שאלה אותה מה את אומרת על השואה הנוראה שקרתה לעם ישראל איך אפשר להבין זאת?

תשובת הילדה: "השלוה והנוחיות הם נסיונות קשים יותר מן השואה".

תשובה נפלאה כזו לא העלתה המתקשרת כלל על דעתה מלבד זאת שהיא לא הבינה כלל את התשובה עד שקבלה הסבר מפורט להבנת עומק דברי הילדה.

ראשית כל, התשובה מפתיעה ביותר בזה שבאופן טבעי אדם שהיה נשאל שאלה כזו נמצא בעמדת התגוננות כיצד יתכן להסביר מצב נורא כזה בעולם ודבר זה מוסכם אצל בני אדם שהשואה היתה דבר נורא ויש לחפש תשובה בכיוון מדוע זה קרה למרות שדבר זה נורא. כאן התשובה מפתיעה ביותר בכך שהיא מערערת את ההנחה המקובלת שהשואה היתה דבר שלילי בעצם, ומוסיפה להפתיע בעובדה שהמצב הקיים היום גרוע יותר מן השואה.

ועתה נבאר בעזרת ה' את כוונת הילדה בתשובתה המקורית.

כשאנו באים לבחון אם מצב מסויים טוב או רע יש לבחון אותו כמובן מתוך הסתכלות נצחית ולא מתוך הסתכלות צרת אופק זמנית. שהרי אם טוב לאדם בחיי שעה אך מפסיד הוא חיי נצח האם אפשר לקרוא לחיים כאלו חיים טובים? ומאידך, אדם שהיה רע לו בחיי השעה אבל הרויח על ידי זה חיי נצח האם נכון לומר שמצבו רע? הרי ידוע הכלל מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, כדי שהצדיק יקבל את עונשו בעולם הזה כדי לזכות לחיי עולם הבא והרשע מקבל את שכרו בעולם הזה על מנת לאבד את חלקו בעולם הבא ואם כן הטוב והרע אינם נמדדים לפי חיי העולם הזה אלא לפי חיי הנצח וכדאי לסבול בעולם הזה כדי לזכות לחיי נצח. ועתה, אם נגש להשוות את החיים בשואה לחיים בזמנו, ברור שמבחינת חיי עולם הזה החיים היום טובים יותר אולם, אם מתחשבים בחיי הנצח משתנה המבט שהנסיון בזמנינו גדול הרבה יותר כמו שכתוב בספרי דברים פסקא ז': "ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם, אמר להם: הזהרו שלא תמרדו בקב"ה, שאין אדם מורד בקב"ה אלא מתוך שביעה שנא' פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך מהו אומר אחריו-ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך. כיוב"ב אתה אומר כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו ארץ זבת חלב ודבש כיו"ב אתה אומר וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק וכו' וכן באנשי דור המבול שלא מרדו אל מתוך שביעה וכו' וכן אתה מוצא באנשי המגדל שלא מרדו בקב"ה אלא מתוך שביעה שנא' וכו', וכן אתה מוצא באנשי סדום שלא מרדו אלא מתוך שביעה וכו'. ועוד פסוקים מפורשים בתורה בשירת האזינו "וישמן ישורון ויבעט" וכן, "שמנת עבית כשית ויטוש אלוה עושהו וינבל צור ישועתו". והסבה לנסיון הגדול שאדם במצב שלא חסר לו כלום חושב שהוא יכול כביכול להסתדר גם בלי הקב"ה ואיננו רואה צורך לפנות אליו ולהתפלל מתוך לבו כיון שנדמה לו שהוא מסתדר לבד. אם כן הנסיון גדול והסכנה לאבד את חיי הנצח גדולים מאד. מאידך, כשאדם נמצא בשעת סכנה וחייו תלויים לו מנגד כל ימיו פונה הוא לשמים. וכפי שאמרו במשנה בסוף קידושין "הגמלין רובן כשרים והספנין רובן חסידים" ופרש"י שם "הגמלין רובן כשרים שפורשין למדבריות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום, הספנין רובן חסידים שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין". ובלי ספק, אנשים שהיו בשואה שהיו חייהם תלויים להם מנגד לא הפסיקו להתפלל כל היום ובודאי זכו לדבקות בבורא יתברך. וכך התקיים בהם ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. ועתה כמה מן האמת יש בדברי הילדה שהחיים היום בשלוה ונוחיות הם נסיון קשה יותר מן השואה.

ח) אמא: האם גם רוצח יכול לחזור בתשובה והתשובה שלו תתקבל בשמים?

ג. בודאי, למשה רבינו פנים של רוצח אבל הוא השתלט על יצר הרע שלו הצדיק הגדול יותר - זה המשתלט על היצר הרע ועושה תשובה לאו דווקא מי שאין לו יצר הרע. אנחנו פה במלחמה יום יומית נגד היצר הרע אין מנוחה!

כשאדם חושב שהוא צדיק - הוא בסכנה גדולה יותר.

אמא: מה זה נקרא שלמשה רבינו פנים של רוצח?

ג. הוא רצח!

אמא: האיש שהכה את האיש העברי?

ג. כן, הוא נולד עם יכולת לרצוח אבל הוא היה צדיק הגדול ביותר כי התגבר על היצר.

אמא: תפקידנו בעולם הזה הוא התגברות על היצר הרע?

ג. כן, להתקרב אל השם.

אמא: תכלית הקיום כאן זה לעבוד את השם?

ג. כן! - כל כולו.

אמא: כל התכלית היא עבודת השם זו הכוונה כל כולו?

ג. כן.