מביאים אנו בזאת שורה ארוכה של הוכחות מצד תוכן התקשורת המגלות למעלה מכל ספק את אמיתות התקשורת שבאה מצד החולה ולא מצד המתקשר כפי טענת המתנגדים.

א. התקשורת מגלה את רצון הילד ובמילוי רצונו הוא נרגע.

בין המתקשרים הרבים גם הורים ובני משפחותיהם של הילדים שיוצרים אתם תקשורת בכל שעות היממה, ובכך מביעים הם את רצונותיהם, ודרכיהם. בין השאר כשילד פגוע בוכה והוא מביע את משאלותיו דרך התקשורת, כשהוא בא על סיפוקו הוא מפסיק לבכות. לדוגמא, כשהילד בוכה בלילה והוא כותב מה מפריע לו - צמא, קור, רעב וכדו’. אילו היה זה רק מצד המתקשר מה גורם לו להפסיק לבכות? אני עצמי נכחתי במצב כזה כשהאם תקשרה עם בנה ולפתע החל הילד לבכות לשאלתה מדוע הוא בוכה השיב כי אבא עוזב עתה את הבית וכן היה למרות שכל הנוכחים בחדר לא הבחינו כלל בעובדה שאביו של הילד אכן עזב את הבית. והנה כמה דוגמאות:

א) ילד אוטיסט בביתו בחג הפסח, כשההורים רצו לצאת לטיול בכה הילד, המתקשרת שאלה אותו לסבת בכיו והוא כתב: "אינני רוצה לצאת לטיול טפשי כל-כך יש לי מה לעשות". השיבה לו המתקשרת: "אינך חייב לצאת לטיול אתה יכול להישאר בבית" ואז נרגע הילד. לאחר זמן קצר שוב החל ליבב, לשאלת המתקשרת "מה קרה שוב שאתה ממשיך לבכות?" השיב הילד בתקשורת FC “אינני רוצה להישאר לבד”, השיבה לו המתקשרת": "אבא נשאר בבית וכן אחיותיך הגדולות נשארות עמך" נרגע הילד והמשיך לאכול. אמו יצאה לטיול וכשחזרו ספר האב שהילד האוטיסט התנהג למופת.

ב)ילד לוקה בתסמונת דאון כתב למתקשרת בתקשורת FC. שהוא היה מאד רוצה שאביו יעריך אותו ולא יזלזל בו כל כך.

בעקבות זאת כשפגשה המתקשרת את אבי הילד אמרה לו שעליו לדעת שיש לו בן בעל נשמה גדולה היודע הרבה דברים שאנשים נורמלים אינם יודעים. האבא שמח מאד לשמוע זאת באותו יום כשהגיע הילד למוסד שהמתקשרת עובדת בו לעיני כל העובדות והמטפלות רץ הילד למתקשרת משך בידה וקרא בקול: "לכתוב", "לכתוב" כולם הבינו שהוא רוצה לומר משהו. המתקשרת הושיבה אותו לכתוב והוא כתב לה את המשפט הבא “ס. רציתי לומר לך תודה על שאמרת לאבי כמה שאני נשמה גדולה” ולא היה מוכן לכתוב יותר אלא קם והלך לו שמח לעניניו.

ג)ילד נוסף לוקה תסמונת דאון כבן 8 אחד מאחיו הגדולים כבן 10 חלה לפני כשנה בפתאומיות ונפטר מאז, הולך הילד החריג לישון מאוחר מאד ומסרב בכל תוקף להקדים לישון. המתקשרת הוזמנה לברר סיבת הדבר וכשנשאל מדוע מסרב הוא כל-כך להקדים לישון ככל הנערים בני גילו, השיב: ”אני סופר את המשפחה שלי כדי להיות בטוח שהגוף והנשמה במקום אחד, בלילה יכול אני לחוש את הגזירה האלקית ר”ל כידוע מדת הדין פועלת בלילה אני מתפלל לחיי כל המשפחה."

ש. מדוע התחלת בהנהגה זו רק מאז שאחיך נפטר?

ת. אני לא ידעתי אז, שיקחו אותו עכשיו אני שומר על המשפחה ומקוה שהתפילות שלי יחזיקו אותם השם תמיד מתחיל את האזהרות שלו על ידי זה שהוא לוקח את הצדיקים - השם תמיד צודק!

לאחר שהמתקשרת הסבירה לו שהוא לא יוכל לשנות את רצון ה’ על ידי עירנותו ומצב זה מפריע לכל המשפחה אפשר להתפלל גם בתחילת הלילה ואכן הואיל השכנוע ומאז הולך הילד לישון כדרכו בתחילת הלילה.

ד)ילדה כבת 7 עם פגיעה מוחית חמורה שלC.P מאז לידתה סרבה לישון בלילות ודבר זה הפריע מאד לחיים התקינים של המשפחה. אמה נאלצה אף היא להשאר ערה בלילה ולמחרת היום היה עליה לתפקד כרגיל. לשאלת המתקשרת מדוע היא עירנית בשעת הלילה השיבה הילדה: אני מתפללת בלילה לשלום המשפחה ואלו הן התפילות הטובות ביותר.

לאחר שכנוע של המתקשרת שזה מפריע מאד לחיים התקינים של המשפחה ועליה להתחשב גם בחיי המשפחה ולכוין את התפילות לזמנים שלא יפריעו לאחרים שוכנעה הילדה ומאז היא ישנה כל הלילות מיד עם רדת החשיכה.

ה) מקרה נוסף בבחור ישיבה שעזב את הישיבה ועבר תאונת דרכים נוראה שבעקבותיה אבד את הכרתו והוא במצב של חוסר הכרה המוגדר כ”קומה עמוק” על ידי תקשורת FC מסר הבחור את האינפורמציה הבאה:

ש. האם אתה רוצה לחזור להכרה?

ת. הנכון הוא שאיני רוצה לחזור כליצן שהייתי.

ש.אם בעה”י נקרב אותך ונלמד אתך תרצה לחזור?

ת.כן. רוצה אבל אני מפחד.

ש.מה יש לך לספר על העולם שלמעלה?

ת.הייתי בבי”ד של מעלה והאשימו אותי כי לא למדתי לא התפללתי, לא עשיתי חסד. הייתי בושה לעם ישראל, פסקו לתת לי זמן לתקן אבל אני מפחד מכשלון נוסף אני מאד רוצה לתקן את עצמי.

המתקשרת בשמעה דברים אלו נסתה לשכנעו שיחזור להכרה ותמיד נזכיר לו את מה שסיפר כשהיה ללא הכרה וזה יעזור לו להתגבר על מדותיו ויזכה לעמוד בנסיון בהצלחה. לשאלתה האם הוא מוכן לנסות השיב : כן! ואז אמרה לו המתקשרת: "אם כן תן סימן לדבריך פתח את ידך!" ואז פתח ידו. "פתח פעמיים את ידך!" וכן היה, "פתח את עיניך!" וכן עשה, וכך החל הבחור לחזור לעצמו מתוך מצב החוסר הכרה העמוק שהיה שרוי בו.

המכנה המשותף של כל המקרים שהבאנו כאן הוא להראות שהתקשורת משקפת בהכרח את הבעתו של הילד הפגוע שהרי בעזרתה נפתרו בעיות חמורות ביותר כמו חוסר שינה של שנים רבות בכי של ילד מחמת פחד ומחמת בעיות אחרות כיצד נפתרו הבעיות אם התקשורת היתה של המתקשרת בלבד? כיצד יודע הילד להפסיק לבכות ולהתחיל לישון בלילות או להתעורר מתוך חוסר הכרה? כל הדגמאות הנ"ל והבאות אחריהם אע"פ שנכתבו בצורה אנונימית, בידינו פרטים מדוייקים על כל מקרה ומקרה ועדויות המשפחות והנוכחים בכל התקשורות. מפאת רגישות הענין אין לנו רשות לפרסם את הפרטים המדוייקים של המקרים, הפרטים כולם שמורים עמנו.

ב. מסירת פרטים אישיים שהמתקשר לא יכול היה לדעת עליהם

א)לפנינו דוגמא של תקשורת שתראה בעליל את אמיתות התופעה ויחד עם זאת תסתור את התאוריה המדעית הרווחת בהסבר התופעה .

כבר ביארנו שעקב סודיות הענין נוכל רק

לכתוב פרטים כלליים עם העלמת הפרטים המזהים.

בג’ אייר תשנ”ד נקראה המתקשרת על ידי משפחה מצפון הארץ לילדה חולה מאד בת שלשה חודשים פגועת מח שלא חזרה עדיין לביתה מביה”ח מאז הלידה, שתי אחיותיה אף הן נולדו במצב גופני ומוחי חמורים והן נפטרו לאחר מספר חודשים והיא כבר האסון השלישי להוריה. המתקשרת החזיקה את הילדה וההורים שאלו את השאלות וקבלו את התשובות הבאות על ידי הילדה כשהיא משיבה על השאלות באמצעות המתקשרת המחזיקה את ידה ומצביעה על האותיות המתאימות.

ש. למה באת לעולם בצורה כזו?

ת. חסרה לי הזכות של כיבוד הורים

ש. מה פשר כל הצרות שבמשפחה זו?

ת. אני חוזרת לכאן זו הפעם השלישית אבל ההורים שלי אינם משנים את דרכם.

ש. איזו דרך צריך לשנות ? שואלים ההורים

ת. צריכים לחזור לדרך התורה

ש. מה לעשות הרי אנחנו הולכים בדרך התורה.

(המתקשרת ספרה שחזותם החיצונית של ההורים הצביעה על כך שהם חילונים גמורים. אולם כל אדם חושב שדרכו היא הדרך הנכונה וכלשון הפסוק "כל דרך איש ישר בעיניו" (משלי כא/ב)).

ת. אם תלכו לרב מ. הוא יכוין אתכם לדרך האמיתית של התורה

ש. מה שמו הפרטי של הרב הנ”ל?

ת. י.

ההורים אחר זמן חפשו רב כזה באיזור מגוריהם ואכן מצאו שקיים רב כזה בעל שם המשפחה שמסרה הילדה אולם שמו הפרטי היה נ. וכשבקשו ממנו להראות להם את דרך התורה האמיתית השיב להם שהוא כבר זקן מדי ועמוס מדי בקהל, אבל נכדי יוכל להדריך אתכם, שם הנכד של הרב הנ"ל הוא י. בדיוק כשם שמסרה הילדה, ואכן אף הוא רב ולומד בכולל. כאן כיוונה הילדה לאמת כאשר לא המתקשרת ולא ההורים הכירו קודם לכן את הרב הנזכר.

ש. למה יש לנו בעיות אחרות בחיים?

ת. כל הבעיות מצביעות על אותו המסר.

ש. האם עלינו לעבור דירה?

ת. כן, למקום תורה.

ש. האם דחוף שנעשה זאת עכשיו?

ת. מאד, החיים קצרים ויש הרבה להשיג.

ש. האם זה יעזור לך?

ת. כן.

ש. האם זה יעזור לגוף שלך?

ת. לא!

ש. האם יהיו לנו עוד ילדים כמוך?

ת. לא.

ש. אם נחזור בתשובה האם את תחיי?

ת. אני אשיג חיים נצחיים בעולם האמת ואתם בעז”ה יהיו לכם עוד ילדים בריאים.

ש. במה זכינו אנחנו לגילויים כאלו בו בזמן שקיימות עוד משפחות רבות שהיו זקוקות לכך?

ת. יש לכם זכות אבות אתם ממשפחה של צדיקים.

ההורים נדהמו לשמוע דברים אלו שלא ידעו עליהם מראש, ולאחר בירור במשפחה אכן נודע ששני הצדדים זרעם של צדיקים גדולים המה.

ש. נשמה של מי את?

ת. אני ה”סבתא רבה” שלכם (סבתא רבה היא אם הסבתא).

ש. מצד מי?

ת. מצד האמא.

ש. ומה היה שמה?

ת. פלונית! (האמא לא הכירה את השם הזה כלל וכששאלה את אביה התברר שזו היה שם סבתו).

ההורים המשיכו לשאול את הילדה שאלות רבות והיא השיבה להם:

ת. עשו מה שבקשתי מכם והפסיקו לשאול כל-כך הרבה שאלות,

כמו כן ספרו ההורים שבמשך תקופה ארוכה אחר שיחה זו הפסיקה הילדה לקבל התכווצויות שהיתה רגילה בהן קודם לכן.

הנה ממקרה זה נוכל לראות בעליל גם את אמיתות תופעת התקשורת שאין בה “דחיפת יד” של המתקשרת כדעת השוללים שהרי מצאנו כאן שלשה ענינים שהמתקשרת ואף לא ההורים לא ידעו עליהם כלל קודם לכן א. שם המשפחה והפרטי של הרב. ב. שם הסבתא הגדולה שאף האמא לא ידעה את שמה ורק אחר כך אביה אימת את דברי הילדה. ג. שההורים ובודאי לא המתקשרת ידעו שמשפחה זו הינה נצר למשפחת צדיקים גדולים משני הצדדים דבר שהתברר לאחר בירור ביוחסין של המשפחה.

יחד עם זאת התברר על ידי תקשורת זו שהתאוריה המדעית אודות התקשורת הזו איננה נכונה שאין כל הגיון לומר שהילדה הקטנה בת השלשה חדשים קלטה את יכולת הכתיבה וכל המידע שלה ב”קליטה סביבתית".

ב) תקשורת עם ג. ילדה בת עשר חולה בשיתוק מוחין מוגבלת טוטאלית האם אקדמאית בוגרת אוניברסיטת בר אילן בעלת תואר ראשון בחינוך וקרימנולוגיה ותואר שני מן האוניברסיטה העברית בירושלים בביה”ס לחינוך בהר הצופים. בעקבות התקשור עם בתה חזרה בתשובה ומנהלת אורח חיים חרדי.

זה הדו”ח שקבלתי מאמה של הילדה לאחר התקשורת אתה בתאריך 9.1.96:

האמא: הכנתי שאלות בכתב כדי לשאול את בתי אולם לא הוצרכתי לשאול כי הילדה ענתה עליהם מבלי שאשאל.

בדוגמא זו המתקשרת לא ידעה כלל את השאלות שהכינה אם הילדה ומנין ידעה הילדה לענות על השאלות בלא שישאלוה?

ג) בתקשורת הנ”ל כתבה הילדה ג. (מתקשרת מיוזמתה): אני אוהבת אותך אבל יש לי מה להגיד לך . אמא, אני נשמה של סבתא שמחה שמתה , אמא נשלחתי משמים לתקן עבירה , כן , אני נכשלתי בחינוך ילדי, יש לך זכות אבות ונשלחתי להחזיר אותך בתשובה, (מדהים עד כמה נפלא התיקון שתוכנן משמים הסבתא שהיתה אחראית לקלקול נכדתה חזרה לעולם כדי להחזירה בתשובה.)

"אמא, את צריכה להבין שהסוף מגיע ואני מאד דואגת לך. אמא, יש לך כעס בלב, אסור לכעוס כי השם לא כועס עליך הוא רוצה אותך הוא אוהב אותך אבל את רחוקה ממנו. חיים קשים יש לך, אבל אמא את חייבת להגיע לאמת כי העולם הזה שקר!!!"

האם: את רוצה למסור משהו לאחים שלך? (לילדה שני אחים מבוגרים ממנה).

ג.: הם לא יבינו מה שאגיד, הם שקועים מדי בעולם הזה אין לי עכשיו מה להגיד כי אין לנו שפה משותפת.

אמא, בבקשה להגיד לאבא שאני יודעת שסבא בוכה עליו.

אמא: אבא של אבא?

ג.: אבא של אבא.

אמא: איך קוראים לו?

ג.: מ.

אמא: למה אבא שלו בוכה עליו? מה להגיד לאבא שלך?

ג.: שיש לאבא זכות אבות גם והם עצובים מאד בשמים כי הגאולה מגיעה בקרוב והמשפחה לא שלימה כי אין תורה.

האם: חשוב לי לדעת ולהיות בטוחה לגמרי שאת מתקשרת אתי ולא המתקשרת.

הילדה: זה לא המבחן, אני עובדת דרך המתקשרת ומה שסיפרתי לך על אבא והמשפחה זו האמת שאת יודעת בלב.

האם: תגידי לי איך קוראים לאבא שלי? (המתקשרת לא יודעת).

הילדה: א. (זה נכון!)

האם: אני מבקשת אל תאבדי את הסבלנות ותמשיכי לתקשר אתי טוב?

הילדה: טוב! יש לי סבלנות יותר ממך (זה נכון על פי עדות האם).

בתקשור זה מצאנו בעליל שהילדה ידעה איך קוראים לסבתא של האמא שלה - ש. ואיך קוראים לאבא של אבא שלה -מ. ואיך קוראים לאבא של האמא - א. למרות שאת התקשורת בצעה מתקשרת שלא היה לה כל מושג לגבי השמות הללו.וכן שהילדים האחרים של האם “מדי בעולם הזה” והם לא יבינו מה שימסרו להם כשהמתקשרת לא הכירה אותם כלל.

ד) ב. ילדה קטנה במצב של “שיתוק מוחין” חמור כשאשה זרה בקשה לראות כיצד עובדת התקשורת החדשה כתבה לאשה זו הייתי רוצה דחוף ליצור קשר עם בנך. האשה נדהמה מה לילדה זו ולבנה שמעולם לא הכירו זא”ז. התקשרה לביתה ואכן בנה היה בבית ולבקשתה שיבוא דחוף למקום המצאה הגיע הבן (הבן הינו בחור ישיבה אולם לאחרונה נתחבר לחבורה רעה ונמצא בסימן התדרדרות). כשהגיע הבן בקשה הילדה מכל הנוכחים שיעזבו את המקום פרט לילד והמתקשרת. וכן עשו . אז פתחה הילדה ואמרה: “דע לך שאני יודעת כל מה שאתה עושה ואפילו בחדרי חדרים. האם אתה עשית כך וכך?” ופרטה בדיוק והוסיפה: “תענה, כן או לא?” השיב הילד בשפה רפה: כן! ועוד הוסיפה לשאול האם עשית כך וכך והילד משיב: כן! וכך במשך זמן רב פרטה לפניו עשרות דוגמאות ממה שהילד רגיל לעשות בחדרי חדרים עד לפרטי פרטים, הילד בהלם מסר לאמו “אמא הילדה הזו ספרה לי דברים שעשיתי שאף אדם בעולם לא ידע אותם.” הילדה סיימה "דע לך שהשם יתברך יודע כל מה שאתה וכל אדם עושים בחדרי חדרים כמו שנאמר 'היסתר איש במסתרים ואנכי לא אראנו נאם השם הלא את השמים ואת הארץ אני מלא' ואתה עתיד ליתן את הדין על כל מעשה ומעשה כדאי שתתפוס את עצמך בידיים לפני שיהיה מאוחר מדי" לא צריך לומר מה היו תוצאות תקשורת זו על הילד. התקשורת חזרה על עצמה עם מתקשרת אחרת באותה מדה של הצלחה.

ההוכחה שבתקשורת זו שקופה שאין לתלות כלל שהדברים יצאו מן המתקשרת שלא הכירה כלל את האשה ובנה שבאו לחזות בתקשורת באופן מקרי.

ה) הסיפור באשה חשוכת מרפא מאז נשואיה, קבלה הסבר למצבה מילד הפגוע בשיתוק מוחין שאין היא מברכת ברכות הנהנין ואכן מאז נשואיה הפסיקה באמת לברך ברכת הנהנין. עובדה זו לא היתה ידועה כלל למתקשרת אמו של הילד ובודאי יש בכך הוכחה שאין התקשורת מגלה את רצון המתקשר את דעת הילד החולה.

ו) בביתו של הר' י. בבאר שבע התכנסו מספר תלמידים. הוזמן למקום גם מ. בן השבע הפגוע בשיתוק מוחין עם אמו המתקשרת אתו בתקשרות FC הרב רצה שכל תלמיד יעמוד לפני הילד כדי לדעת מה עליו לתקן בעולם הזה, וכשהגיע תורו של אחד התלמידים שהיה נראה מכובד מכולם הדור בלבושו ונראה שהוא תופס מעמד גבוה בחברה. התחיל הילד לצרוח בקולי קולות וברח כל עוד רוחו מן החדר אל המטבח ושם החזיק בכח בשולחן שלא יוכלו להוציאו משם . לשאלת אמו מה קרה מדוע אין הוא מוכן לתקשר כפי שעשה זאת לשאר התלמידים. השיב: אדם זה פרוץ בחטא של הוצאת ז"ל ולכן מכל טפה נוצרים מליוני מלאכי חבלה שהם מלווים אותו לכל מקום שהוא הולך ולכן אין אני מעיז להתקרב אליו כלל מחשש שמא אפגע ממלאכי החבלה, גם חיצוניותם מפחידה כל כך עד שאדם יכול להתעלף ממנה. אח"כ נגש הרב אל התלמיד הנ"ל ושאלו אם באמת הדברים נכונים והלה השיב שאכן כך אלא שהוא לא ידע כלל שדבר זה אסור.

גם כאן ההוכחה גלויה שודאי המתקשרת לא יכלה לכתוב דברים אלו מעצמה.