השם מלא אהבה, כל היצירה שלו מלאה באהבה, כל דבר בבריאה נוצר באהבה. האדם הראשון נוצר בשלימות כי הוא היה תוצרת של אהבה. השם בחכמתו הגדולה יצר את האדם בבחירה חופשית שאף זו היתה פעולה של אהבה. יצירה זו (הבחירה החפשית) עשתה את האדם שותף בבריאה, האדם היה צריך לקבל ברצון את העובדא שהשם הוא היוצר והשולט על כל מה שקיים ולא האדם עצמו. השם בגדלות ענותנותו קבל את האדם כשותף בתכנית האלקית הוא רוצה שהאדם ישיג שלימות בכוחות עצמו אבל האדם רומה על ידי הנחש זה היצר הרע שלימד את האדם לחשוב שהוא יכול למרוד ברצון השם ולהמליך את עצמו.
מהרגע הזה איבד האדם את היכולת הטבעית להכיר ולהרגיש את האהבה האלוקית. כל דור מאז היה צריך לחפש ולגלות בבריאה וגם בתוך עצמו את האהבה האלקית. ככל שאנחנו מכירים יותר את האהבה האלוקית אזי אנחנו קרובים יותר לשלימות. החסד הוא הדרך לשלימות ככל שאנחנו נחקה יותר את חסדו של השם שהוא עושה עמנו נשיג רמה רוחנית גבוהה יותר. אם נעמול קשות בתורה וחסד נוכל להשיג את השלימות. החיפוש הזה לגלות את האהבה האלקית בצורת חסד לשם שמים היא התשובה.
כשהאדם מחליט לקבל על עצמו את המאבק לחקות את מדות בוראו אזי הוא מקבל את מלכותו.
אנחנו נבחרי השם מוכרחים לקבל על עצמינו חיפוש זה בחזרה לשלימות כך שאנחנו בקרוב נהיה עטופים באהבת השם. ברם אני מוכרחה להוסיף כאן אזהרה בקשר למה שכתבתי לעיל – הזמן מסתיים אם לא נחפש שלימות בעצמינו אזי השם ישלים אותנו דרך חכמתו הגדולה וכשהוא יעשה זאת לא תהיה זו דרך קלה, כל מה שאני יכולה לומר הוא: שזה יהיה הרבה יותר טוב אם אנחנו אישית נקח יוזמה ונעשה תשובה.
ש. אולי תוכלי לפרט יותר מהי התשובה שאת מדברת עליה?
ת. אני כבר אמרתי – לעשות חסד עם כל הלב, עם כולם. להתחיל קודם עם אלו שאתה בא אתם במגע
ש. עד כמה אדם מחוייב להתאמץ לעשות חסד?
ת. אפילו אלו שעושים חסד צריכים לדחוק את עצמם יותר. כשאתה עושה את עבודת ה' אתה צריך לעייף את עצמך בשלימות, אין זמן למנוחה, אין גבול לקושי שאדם מסוגל לקבל על עצמו. בעולם שלנו לעבוד קשה מאד זה בדרך כלל לא מספיק קשה, אנו התרגלנו לפנק את עצמינו.
ש. התיחסת בדבריך רק לגבי החסד מה עם שאר המצוות שאנחנו מצווים עליהם?
ת. הכל זה חסד, אם אדם מגיע לחסד אמיתי הוא כבר יעשה תשובה על כל עבירה אחרת.
ש. מה עם תלמיד חכם שעסוק בלימוד תורה האם גם הוא צריך להתפנות מלימודו לחסד?
ת. הוא צריך לעבוד בשניהם כי חסד זה תורה ותורה זה חסד, גדולי הדור היו תמיד עסוקים בחסד, רק הדור שלנו עם כל כך הרבה אברכים מתעוררת שאלה כזו לא מתאימה. – איך אפשר להבין את לימוד התורה בלי אהבת הזולת? ואיך אפשר לאהוב את הזולת בלי להרגיש את הלב שלו? איך אפשר להרגיש את הלב של הזולת בלי לעשות עמו חסד?
ש. הגמ' בירושלמי (הו"ד ברא"ש בפ"ב דכתובות) מספרת על ר' אבהו ששלח את ר' חייא ללמוד תורה בטבריה שלחו לאביו שהוא עוסק בחסד שלח לו לר' חייא בנו 'המבלי אין קברים בקסרי שלחתיך לטבריה כבר נמנו וכו' תלמוד קודם למעשה', למדנו שיש להעדיף את הלימוד על החסד.
ת. כי יש אנשים שלא עושים חסד לשם שמים רק בגלל שהם מעדיפים לעסוק בזה מללמוד. אדם צריך תורה וחסד וביחד זה שלימות.
ש. מה הגבול בין תורה לחסד? כלומר עד כמה מצווה אדם להתבטל מתורה כדי לעסוק בחסד?
ת. אם זה לשם שמים בלבד טוב יהיה לך בבית דין של מעלה.
ש. לפי זה מה הגבול עד כמה מחוייב להתבטל מתורה כדי לעסוק בחסד? וכי יעסוק כל היום רק בחסד?
ת. שניהם, אני לא מבינה את הבעיה. השם נתן לנו תורה ללמוד וחסד לעשות סימן שאפשר לעשות את שניהם.
ש. הגמ' במו"ק אומרת כל מצוה שיכולה לעשות על ידי אחרים אינה דוחה תלמוד תורה ולפי זה יתכן מצב שאסור להתבטל מתורה כדי לעסוק בחסד בזמן שגם אחרים יכולים לעשותו? ולפי מה שכתבת קודם תמיד יש להעדיף את החסד.
ת. לא, זה לא מה שאמרתי, כל אדם יכול למצוא חסד שרק הוא מסוגל לעשות אם תלמיד באמת חכם הוא יבין מה כן ומה לא.
ש. מה הבעיה העקרית של הדור הלימוד או החסד?
ת. הבעיה היא האנוכיות שמשפיעה לא טוב על החסד וגם על לימוד התורה.
ש. איך את יודעת את כל הדברים הללו?
ת. אני יצירת השם גם אתם יודעים את זה אבל המח מפריע לכם.
ש. מה יקרה לחילונים בזמן המשיח?
ת. אלו שלא יחזרו בתשובה יעלמו מפני העולם.
ש. איך צריך להתיחס לאנשים שלא עושים את רצון השם?
ת. צריכים לנסות בסבלנות להראות להם את האמת אבל לא לרדת אפילו טפה לעולמם.
ש. מה יש לך לומר על המחלוקת בין החסידים למתנגדים?
ת. בסוף הזמנים כולם ידעו את האמת ולא עכשיו.
ש. איך נדע בינתיים איך לנהוג?
ת. תהיו יהודים טובים בלי מחלוקת.
ש. מה יקרה לחילונים בזמן המשיח?
ת. אלו שלא יחזרו בתשובה יעלמו מפני העולם!
ש. האם גם החילונים קובעים את מצב הדור?
ת. גם הם קובעים, כי יש להם אפשרות לעשות תשובה מלאה ויש דתיים שכבר אין להם את האפשרות הזאת כי הם רק לבושים בבגדי דת.
ש. האם יתכן אדם שלא תהיה לו אפשרות לעשות תשובה?
ת. אם אדם נכנס לארמון המלך כל יום ומשתחווה לו אבל בלב מרגיש שהוא לא חייב לבצע את רצון המלך כי הוא יותר חכם ממנו, אדם זה כבר לא יכול להרגיש יראה מפני המלך, אפילו אם המלך יכעס ויהרוג אותו, הוא ימות בלי לקבל את מלכותו, אבל אדם שלא חש את גדלותו של המלך ולא מקבל את מלכותו בלי לראותו אדם כזה כאשר יבוא לארמון המלך ויראה את גדלותו יוכל להבין כי עשה שגיאה ולקבל ברגע אחד את מלכותו.
ש. ישנם בני אדם שכל בעיה הקטנה ביותר בחיים אפי' לא שאלות הלכתיות הולכים לשאול רב האם נכון לעשות כן?
ת. כי הם כל כך רחוקים מן האמת שכל החלטה קטנה ביותר מפחידה אותם, אבל מצד שני אם אדם מקבל עם כל הלב מה שהרב אומר זה לזכותו כי הוא מקבל אותו כנציג השם.
ש. מה עלי לתקן?
ת. אתה צריך כל הזמן לבדוק אם אתה עושה את עבודה זו לשם שמים באמת כי ה"אגו" של האדם הוא הנחש ותמיד צריך לבדוק אם הוא נכנס בסתר, אפילו צדיקים גדולים בדקו את עצמם כל הזמן, יש לך עבודת קודש להזהר כי הנחש לא סובל הצלחה כזאת.
ש. מה עלי לתקן בקשר ללימוד?
ת. ללמוד יותר מוסר.
ש. האם כדאי לצלם אותך בוידאו כדי לקרב רחוקים?
ת. החילונים יאמינו לחומר שעשוי באוניברסיטה, זה קודם כל תופס אותם אחר כך אתה מראה את האמת של הדבר.
