הנגינה היא אחת מהרפואות ובמיוחד לילדים כמוני שחפצים כל כך לעסוק בתורה ואינם יכולים, הנגינה נותנת מזון לכיסופים ורעב הנפש. כל הילדים האוטיסטים אוהבים את הנגינה ואם היו משמיעים לפני שיר ששר אדם צדיק בדביקות ובקול אמיתי בלי רושם ושקר, בלי שירצה שישמעו אותו הייתי יכול לסיים את התיקון מהר יותר אבל כמעט שאין כאלה בנמצא.

ת. שיויתי ה' לנגדי תמיד וזו שמחת לבי. היום קל יותר להגיע לשמחה למרות שיש יסורים וחולאים רעים ומשונים.

אני רוצה רק לומר לך (עכשיו, כאשר אני יכול) כמה אני אוהב אותך ומוקיר את אהבתך לי. אני יודע כמה שברון לבב גרמתי לך, זכרוני מחזיר אותי לזמן כאשר נוכחת לדעת שאינני ילד נורמלי. עדיין המשכת לקוות שאתגבר על הבעיות אך השם כיוון את הדברים אחרת, וקבלת את ההחלטה שאני אוטיסט. היתה זו מכה אנושה עבורך, הרגשת אשמה כאילו מדותייך הרעות גרמו זאת.

תלמיד חכם וצדיק הייתי, עמלתי יום ולילה בלימוד תורה ועבדתי יום ולילה על המידות, אבל דבר אחד היה חסר. לא אהבתי את השם יותר מהתורה שלו. מוזר מצב כזה, אבל זה אמת. אהבתי עם כל ליבי את העומק ואת המתיקות של התורה של ה'. ניסיתי עם כל כוחי לשבור את מידותי הרעים. אבל כאשר התפללתי לא הרגשתי נוכחות ה' בליבי.

כאשר חוטא שפל כמוני עבר בעצמו את התהליך האיום של הטהרות אלוקית וגם זכה ליכולת ביטוי עצמי (על ידי התקשורת החדשה), מוטלת עלי חובה קדושה לספר לכל מי שחפץ לדעת את כל מה שעבר עלי. חייתי חיים של חוטא נסתר. על פני השטח הייתי חבר דתי מן השורה בקהילה יהודית אשר בה חייתי. התפללתי ונתתי צדקה. הייתי בעל טוב לאשתי אבל הרושם היה רק חיצוני. מתחת לשקרים הסתתרה אמת מרה. התחלתי את חיי כבחור ישיבה שהצליח מאד בלימוד. כאשר התחתנתי עזבתי את הישיבה. ופניתי לעסקים עם נער שעמו למדתי בישיבה. מאז נהלתי חיים כפולים. חברי היה בקי יותר בשקרי החיים ותענוגותיהם, הוא לימדני ברצון ואני למדתי ממנו ברצון. זה התחיל בזה שרימינו את הגויים שהיו לנו עסקים אתם. די מהר התחלנו לרמות גם יהודים. העסק שלנו גדל ומהר נהפכתי לחבר מאד חשוב בקהילה שלי. הייתי צדיק בעיני העניים השתדלתי להשתיק את מצפוני על ידי זה שתרמתי סכומי כסף גדולים לנצרכים. משפחתי גדלה ואני התעשרתי. תאבוני לתענוגות חושניים גדל. מזון נעשה חשוב ואני יבאתי מעדנים מכל קצוי תבל. גם זה הפריע למצפוני. לכן ערכתי מסיבות גדולות שגם אחרים יוכלו לקחת חלק בתאווה הנסתרת שלי. שולחני בשבת ובחגים היה תאווה לעיניים ולחיך. התפרסמתי בהכנסת האורחים שלי. שקרים, שקרים, הכל שקרים. מהר ירדתי לדרגה נמוכה ביותר. הפסקתי ללמוד ולהתפלל. הלכתי לבית הכנסת לשם הצגה בלבד אבל לא התפללתי. התרחקתי יותר ויותר מבוראי. שקעתי עמוק יותר. הייתי בעל אידיאלי לאשתי שהייתה צדקת באמת. בתוך זמן קצר התחלתי לבגוד בה כמו באלוקי. הגעתי לנקודת השפל הנמוכה ביותר שאדם יכול להגיע אליה. בנקודה זאת אלקים ברחמיו הרבים הציל את בנו הסוטה. כל רמאיותי נחשפו, הושפלתי, הואשמתי בעוון גדול יותר, בחילול השם. הושלכתי לבית הסוהר מזוהם ומסריח. הרגשתי שחיי נגמרו ולא נשאר לי בשביל מה לחיות. מעולם לא הרגשתי כה בודד. ואז התחלתי להתפלל אל השם, כי לא נשאר לי מקום אחר לפנות שם. לאן לפנות. קשה היה לגשת אליו שוב אחרי זמן כה רב ואחרי שלכלכתי בצורה איומה כל כך את הנשמה הזכה שהוא נתן לי. בתוך זמן קצר, שפכתי דמעות מרות על חיי המבוזבזים. הרגשתי בושה איומה. חזרתי בתשובה אמיתית וזכיתי לרחמים גדולים מאת השם. נפטרתי מן העולם באותו הלילה בבית הסוהר כילד שמצא את דרכו חזרה הביתה.

ש. האם אתה כועס על מישהו?

ת. חס ושלום! על מי יש לי לכעוס, מה הבורא אשם והוא עושה, ה' הכל יכול והוא עושה איתנו רק חסד. אמא! לא לשכוח את זה. את כועסת לפעמים זה אסור! לא לתת ליצר הרע להכשיל אותך. אבא פחות כועס, אבל אתם צריכים לדעת שה' נותן את הנסיונות הקשים ביותר לצדיקים הגדולים ביותר. לשמוח ולא לכעוס. לשמוח. העתיד שלכם נהדר, רק לא לכעוס כי בסופו של דבר הכעס זה על ה' וזה אתם לא רוצים. אם אתם כועסים על הרופאים, מי שלח אותם? בסוף מגיעים להקב"ה והוא שלח אותם, אז על מי אתם כועסים

ש. פעם כשהרגשתי לא טוב שאלתי את גליה מה לעשות? וזו תשובתה:

ת. אמא, כל צער הקטן והגדול הבא עלינו בעולם הזה הוא לטובתינו ולתיקוננו ולזיכוך נשמתנו. הכל לטובה אבל אנחנו לא מבינים את זה בשכל אבל הנשמה יודעת הכל.

ש. איך זה שאת מקבלת בשלוות נפש כזו גדולה את כל הסבל שלך והתלות שלך באחרים איזו אומללה את לסבול כך כל החיים.