אני אלטר יצחק אייזיק בן הדסה זיוה. נשלחתי לעולם הזה כעונש על עבירות מן העבר. אני סובל קשות ממצבי, אבל אני מבין בשלמות את גודל החכמה של הגמול האלוקי. אותו הגמול מאפשר לחוטאים השפלים ביותר להשיג את חלקם בגן-עדן. המסר בדברי הבאים מהווה גם אזהרה לכלל.

אני סובל אלף עינויים בדקה בעולם ריקן זה שאני חי בו. אני סובל את זעם האל בזה שאני חי את חיי מחדש בתור זר בעולם שרואה אותי כחריג. אני כועס על עצמי על כך שלא הבנתי מבעוד מועד שחטאי נגד בוראי כפו עליו ללמד אותי עד כמה פגום באמת הייתי. הוא שלח אותי חזרה לארץ כאוטיסט, ילד עלוב חסר-אונים שגורם הרבה צרות לסביבתו, והרבה שברון-לב להוריו.

אני רוצה עכשיו להזהיר את כל מי שקורא חיבור זה לפשפש במעשיו ולמצוא היכן הם לוקים בחסר, ואז לשוב בתשובה בטרם יסיים את מועדו בעולם-הזה, כמוני. אני מתכוון לכך שהוא צריך למנוע את האפשרות להישלח בחזרה לתיקון. זהו עונש איום. אשר לדעתי הוא אולי אף גרוע מן הגהינום.

כשנוכחתי לדעת שאני יכול להביע את חוויותי (בעזרת התקשורת החדשה)... לא יכולתי להאמין שהשתחררתי מכלאי. הרגשתי שה' ריחם עלי. חשתי הקלה עצומה. ועכשיו אני מבין שלא היה זה רק חסד עבורי אלא גם חיוב. אני מחוייב לספר לאותם היהודים (יידן) שחפצים לשמוע, שה' הוא הבורא והשליט המוחלט של העולם. אם איך שהוא בליבך או במעשיך אתה מפר את הוראותיו או מזלזל (חס ושלום) במלכותו, אזי יוטל עונש כבד, הבן היטב כי עונש מאביך הוא לשם חינוך בלבד. אם אינך מבין מעצמך, אזי יהיו חייבים ללמדך עד שתגיע לשלימות.

אני אוטיסט ורואה את העולם אחרת מרוב יצורי אנוש. אני רואה את ה"אדם" שהוא יציר הא-ל אני רואה בבירור גוף ונשמה ואת קשריהם עם העולמות העליונים.

כל פגועי הנפש הם בני אדם המהוים יותר נפש מאשר גוף בהתאם לדרגת נכותם. הגישה הרווחת בעולם שקר זה, שלאנשים נכים פחות הבנה של העולם ויושביו מאשר לאלה הקרויים נורמלים – מגוחכת. הבה נבהיר את הנושא על ידי חשיפת האנטומיה כמות שהיא פיזית ורוחנית של כל בני האדם נכי הנפש היהודים: אנו נשלחים לעולם הזה לשם מטרה, כמו כל בני האלוקים. מטרתנו כאן בעלת כמה משמעויות בחלקן אישיות ובחלקן לשרות הכלל, גישה זו טבעית לאלה המצייתים בכנות לתורת השם. המטרה האישית היא לתקן עבירות מן העבר משימה זו מכאיבה מאד וקשה לנשמות האומללות להשיגה, אנשים נכים הם "גוי בארץ". כל אדם אוטיסט מפגר בשכלו או לוקה בשיתוק מוחי לעולם יהיה לבוז וללעג למבוגרים ולילדים, חייהם בודדים ונוהגים בהם תמיד כבנחותים. אנו מעבירים את חיינו נאהבים כילדים אף כשאנו מבוגרים. רוב הזמן אנו נדחים כאלמנט הרסני בחייהם של הורים ממוצעים. כל בני משפחת אדם נכה עשוים לחוש בושה רבה בעמדם מול היחס השלילי של החברה, ישנם הורים שאינם מסוגלים לטפל בילדיהם החריג ואז ילדיהם הנכים ניתנים למשפחות לא דתיות, או גרוע יותר לגויים. נשמה יהודית הניתנת לגוי סובלת ענויים שאינם ניתנים לתאור. אף אם המשפחה הלא יהודית טובת לב ודואגת לכל צרכיו הפיזיים של הילד, בכל זאת הנשמה היהודית שבידם נידונה לאומללות שאינה ניתנת לתאור, אין נשמתם יכולה להשיג לעולם רגע של שלוה, קשה יותר לנשמות אומללות אלה להשיג את התיקון שלהם, כי מקום טרף נעדר קדושה יכול להביא נשמה יהודית רק לאסון.

אני יודע שיש בינינו כאלה שאינם מאמינם שאנו נשמות מיוחדות שאינם שייכים לחנוך מיוחד. כנראה לא יאמינו שמה שאני מצהיר הוא אמת או שבכלל זה אני הוא שחברתי הצהרה זו, להם אומר: לכו לרבנים שלכם ושאלו אם הדבר אפשרי אם יאמרו לכם שכן הוא, ועקשנותכם עדיין תמנע מכם להאמין – לכו וחזרו בתשובה ומנעו בעד נשמותיכם מלשוב כחריג מעולם האשליות שלכם. אנו יודעים שעולם זה אינו אלא צל אשר יעלם כאשר יפציע האור.

אני עייף מאנשים בלתי מתחשבים המוצאים תדיר סבות להוכיח שאנו שונים מהם, להם אומר: אוי לכם! הם מדברים עלינו ברוח בלתי ידידותית ומשפילה אף בנוכחותנו, אין הם מרגישים בושה כי אנחנו לא נספר זאת לעולם, ואף אם נספר איש לא יקח את דברינו ברצינות, ועוד ישנם אנשים שהעובדה שמה שהם אומרים לנו או על אודותינו, בנוכחותנו ומאחורי גבנו יכולה להיות לשון הרע אינה מטרידה את שלוותם, אני סבור שהם חושבים שגם בשמים אין אנו יכולים להעיד – אבוי לאותן נשמות אומללות ומוטעות.

משפחות הרגישות לילדן המיוחד, בודאי תוכלנה לספר לעולם שלילדן המיוחד נטיה לעבר הקודש. הם יעידו שלילדן הרגישות למה שקורה בבית, שיש קשר מיוחד ושפה משותפת עם לפחות אחד ההורים ואולי עם אחד או יותר מן האחים והאחיות הנורמליים. על מנת להיות מסוגל להבחין בסגולות מיוחדות אלו של האדם המיוחד, על המשפחה או המורה להיות קרובים לבורא ולחיות על פי התורה, ראייתו של האדם הנורמלי משתפרת על ידי אינטלגנציה, ומתחדדת על ידי רגישותו, אך רואה את האמת אך ורק על ידי התורה.

לסיכום, אנו נשמות הנשלחות לעולם הזה לתקן את חטאי העבר, לכלל ישראל אנו מספקים הזדמנות נוספת לעשות חסד, להורים ולאחים ואחיות אנו התנסות בבטחון ואהבת הבורא. זכרו את אשר כתבתי ושימו על לבכם כי הזמן הולך ואוזל. בדורנו הדל והשפל השם בטחונו בדברים חומריים, אנו נשמות יהודיות בנכות נפשית מראות לכל היהודים הרוצים בכך מבט אל האמת האלקית.