א) ש. מה עם המהלך האחרון של השלום עם הערבים והאם בסופו של דבר יכון שלום זה?

ת. אין כל חידוש בעובדה שעשו שונא ליעקב, לכן תהליך השלום הוא הכח המדמה של הערב רב הסוחף בדעותיו השיקריות רבים רבים נשמות טועות, ואם ימשיכו להסחף רק יביאו על מדינת ישראל ועל כל היהודים בכל רחבי תבל שואה וכליון חלילה. (פרק י"ד, ראיון 6)

ב) ש. מה בקשר לפיגועים?

ת. כל מה שעושים כאלו למנוע פיגועים אין זו אלא אחיזת עינים ומעשה חלם... חמ"ס או אש"ף – אין הבדל, ערבי הרי הוא ערבי ובשניה יכול לשנות עורו. זקוקים אנו לרחמי שמים, אך הסוף שלהם קרוב. (פרק כ', ראיון 7)

ת. אני אינני מודאג מן הערבים, אני מודאג בענין היהודים. הערבים אינם אויבינו, אנו האויבים של עצמנו. עשו תשובה ולא תהיה לכם כל דאגה, ואף לא לי... (פרק י"ג, ראיון 3)

ד) זמן מאד קשה לעם ישראל. היהודים עוורים, אינם רואים את האמת הפשוטה – ש"רבונו של עולם" הוא הקובע! לא ה"פלסטינאים", לא היהודים בממשלה, לא ה"חמס" ולא כל אדם בעולם. הקדוש ברוך הוא – לבדו. (פרק י"ב, ראיון 3)

ת. אני רוצה עכשיו לומר: עוד קצת (מעט) יבואו ניסים, יהיה טוב רק קצת (רק מעט זמן נשאר). כדי באמת יהיה טוב צריך שתשובו לה', רק ככה. קצת נסיון עכשיו שיש בעיה שנפגעים, כי ישראלים שעכשיו שעושים כאילו שלום קצת טועים בדרך. כשתשובו יבוא שלום אמת. (פרק ט"ו, ראיון 4)