| |
|
|
על עצמם ועל עברם חלק ב |
|
|
|
אדם נורמלי איננו זוכר בדרך כלל את חייו הקודמים בגלגולו הקודם, מלבד מקרים בודדים, למרות שלפי האר"י ז"ל רוב האנשים שחיים היום כבר חיו לפני כן בגלגול קודם וחזרו על מנת לתקן מה שקלקלו. במכוון השכיחו את חיינו הקודמים, כדי שלא תפגע הבחירה החפשית שלנו. אין ספק, שילד שנולד פגוע מוח כבר חי בגלגול הקודם, כמובא בספרים הקדושים.
וכתב הרמ"ק בספר הפרדס שער "עשר ולא תשע", וזה לשונו:
"וזה טעם בעלי מומים כגון נטולי ידיים וכדומה שהם חסרים וכו', שפגמו במקום קדוש והפרידו, ולכן נשמתם אינה מתפשטת בגוף באברים ההם והיא פגומה וחסרה, והכל לפי מקום פגימתם כן מומם, והמום שמתחילת הבריאה מורה על חסרונה בסבת הגלגול". וכן כתב בספר "שפע טל" דף ז' ע"ג בהג"ה: "כי המומין שבגופו שהם מומין שבגלוי מורים על מומין שבסתר שבנשמה, שחטא ופגם באיזה מצוה מתרי"ג מצוות וכו'. מפני כן אותו אור שלמעלה שפגם בה אינו משפיע אור החיים באותו אבר הרוחני שכנגדו בנשמתו השוכנת בגופו, ומפני כן נעשה האדם בעל מום וכו' , וזהו הסוד שהכהנים נפסלין במומן, כי המומין שבגלוי בגוף מורים על המומין שבסתר שבנשמה שחטא בה וכו'. ואל תשאליני מבעלי מומין ממעי אמן, כי אותן נשמות הן גלגול נשמות וחטאו ופגמו בנשמתן כשהיו כבר בעולם וכו' והיו כבר בעולם בסוד הגלגול".
כמעט כל הילדים פגועי המוח יודעים באופן מדויק על חייהם הקודמים, יודעים את שמותיהם הקודמים, וכן את שמות בני משפחותיהם והחטאים שעשו שבעטיים שבו לעולם כדי לתקן. מאחר שלילדים פגועי המוח בלאו הכי אין בחירה חפשית, כפי שהם עצמם מוסרים לנו, לכן אין ידיעותיהם על גלגולם הקודם מקלקלות דבר.
לרוב, התאור שהם מוסרים הוא על אודות אנשים שמוכרים כאן לאנשים בעולם הזה, בדרך כלל מבני משפחותיהם של ההורים, כסבא, דוד וכדומה.
מובאות בזאת דוגמאות חיות המתוארות על ידי פגועי המוח בתקשורת מונחית.
התאורים הם בלשונם של הילדים ללא כל שינוי.
א) ש. האם אתה מוכן לספר לנו מדוע הוכרחת לחזור לעולם הזה בצורה כזו?
ת. באתי לעולם בצורה כזו מפני סיבות רבות שאין זה המקום לפרטם, אולם כמה מתוך פגועי המח ואני בתוכם באנו גם לומר דברים שאף אדם אינו מעיז לומר. קרא את מה שאני אומר ואם כנים אתם עם עצמכם תכירו את האמת שבדברי. אמנם צריכים הייתם לדעת את כל זה כבר קודם שבאתם. הדבר ברור לכולם שאנו בצרות עמוקות וזו הסבה שעבורה נשלחנו. (פרק כ"ג, ראיון 6)
א) רחמיו הגדולים של אלקים
כאשר חוטא שפל כמוני עבר בעצמו את התהליך האיום של הטהרות אלוקית, וגם זכה ליכולת ביטוי עצמי (על ידי התקשורת החדשה), מוטלת עלי חובה קדושה לספר לכל מי שחפץ לדעת, את כל מה שעבר עלי. חייתי חיים של חוטא נסתר. על פני השטח הייתי חבר דתי מן השורה בקהילה יהודית אשר בה חייתי. התפללתי ונתתי צדקה. הייתי בעל טוב לאשתי, אבל הרושם היה רק חיצוני. מתחת לשקרים הסתתרה אמת מרה. התחלתי את חיי כבחור ישיבה שהצליח מאד בלימוד. כאשר התחתנתי עזבתי את הישיבה ופניתי לעסקים עם נער שעמו למדתי בישיבה. מאז נהלתי חיים כפולים. חברי היה בקי יותר בשקרי החיים ותענוגותיהם, הוא לימדני ברצון ואני למדתי ממנו בחשק. זה התחיל בזה שרימינו את הגויים שהיו לנו עסקים אתם. די מהר התחלנו לרמות גם יהודים. העסק שלנו גדל ומהר נהפכתי לחבר מאד חשוב בקהילה שלי. הייתי צדיק בעיני העניים. השתדלתי להשתיק את מצפוני על ידי זה שתרמתי סכומי כסף גדולים לנצרכים. משפחתי גדלה ואני התעשרתי. תאבוני לתענוגות חושניים גדל. מזון נעשה חשוב, ואני יבאתי מעדנים מכל קצווי תבל. גם זה הפריע למצפוני. לכן ערכתי מסיבות גדולות שגם אחרים יוכלו לקחת חלק בתאווה הנסתרת שלי. שולחני בשבת ובחגים היה תאווה לעיניים ולחיך. התפרסמתי בהכנסת האורחים שלי. שקרים, שקרים, הכל שקרים! במהירות ירדתי לדרגה נמוכה ביותר. הפסקתי ללמוד ולהתפלל. הלכתי לבית הכנסת לשם הצגה בלבד אבל לא התפללתי. התרחקתי יותר ויותר מבוראי. שקעתי עמוק יותר. הייתי בעל אידיאלי לאשתי שהיתה צדקת באמת. בתוך זמן קצר התחלתי לבגוד בה כמו באלוקי. הגעתי לנקודת השפל הנמוכה ביותר שאדם יכול להגיע אליה. בנקודה זאת אלקים ברחמיו הרבים הציל את בנו הסוטה. כל רמאיותי נחשפו, הושפלתי, הואשמתי בעוון גדול יותר, בחילול השם. הושלכתי לבית הסוהר מזוהם ומסריח. הרגשתי שחיי נגמרו ולא נשאר לי בשביל מה לחיות. מעולם לא הרגשתי כה בודד. ואז התחלתי להתפלל אל השם, כי לא נשאר לי מקום אחר לפנות אליו. קשה היה לגשת אליו שוב אחרי זמן כה רב ואחרי שלכלכתי בצורה איומה כל כך את הנשמה הזכה שהוא נתן לי. בתוך זמן קצר שפכתי דמעות מרות על חיי המבוזבזים. חשתי בושה איומה. חזרתי בתשובה אמיתית וזכיתי לרחמים גדולים מאת השם. נפטרתי מן העולם באותו הלילה בבית הסוהר כילד שמצא את דרכו חזרה הביתה.
כאשר הגעתי לבית דין של מעלה נערמו חטאי על כף המאזניים, הערימה היתה כה גבוהה עד כי חשבתי שאני מיועד למקום החם ביותר בגהינום. אולם מלאך סניגור התקרב ושם את תשובתי על הכף השניה. הכפות התאזנו בדיוק, נאמר לי שאוכל להטות את המאזניים לזכות אם אשוב אל העולם כאוטיסט שאיננו מסוגל להנות מהנאות החיים. ניתנה לי גם היכולת לספר את סיפורי. אם מה שאכתוב יסייע בידי אנשים לחזור בתשובה יחשב לי הדבר לחסד של אמת, כי לא אפיק ממנו תועלת חמרית ויוכל לדחוף אותי לגן עדן. כיצד אוכל להביע את עומק אהבתי ותודתי לבוראי, הוא מעלה את הגרוע שבחוטאים ומעניק לו חיים. כיצד אוכל לשבח טוב כזה: מכיון שנצלתי ממות רוחני הריני מחוייב לנסות להציל אחרים. שובו ילדים שובבים אל אביכם אוהבכם! ולא – תשמדו יחד עם עוונותיכם! (פרק י', מאמר 7)
|
|
|
|
|
|
