www.mamboteam.com
תקשורים ומסרים Advertisement
  עמוד ראשי arrow מקורות מדעיים arrow על עצמם ועל עברם חלק א
חמישי, 16 אוקטובר 2008
 
 

על עצמם ועל עברם חלק א הדפס דואל

פרק רביעי

על עצמם ועל עברם

א. על עצמם

עד עתה התייחסנו לפגועים מנקודת המבט שלנו, כפי שאנו רואים אותם. מצד אחד מצבם הגופני הנורא, ומצד שני, ראייתם הרוחנית ארוכת הטווח והבנתם בעניני הרוח והחיים האמיתיים.

מעניין מאד לבדוק כיצד הם רואים את חייהם שלהם הן מן הבחינה הגופנית סבלם ומגבלותיהם ביחס ל"רגילים", והן מן הבחינה הרוחנית מה היא תגובתם לגבי ראייתם הרוחנית. דברים אלו משמשים גם כבדיקה עבורנו, אם ההסבר שלנו על ידיעותיהם הרוחניות אכן עומד במבחן המציאות.

א) אמה של גליה, ילדה פגועה בשיתוק מוחין, מוגבלת לגמרי, הלכה לחנות כדי לקנות לבתה שמלה. האם לא יכלה להתאפק ופרצה בבכי על גורלה המר של בתה.

תגובתה של הבת על צערה של אמה היתה:

ג. אמא אני מבקשת לא לרחם עלי.

ש. למה התכוונת לא לרחם עליך?

ת. כן, כי בכית כשהלכת לקנות לי שמלה.

ש. איך אפשר לא לרחם עליך במצב נורא כזה? את אפילו לא מסוגלת לעמוד.

ת. אני לא מסכנה כי אני בסוף התיקון שלי, ואתם עוד סובלים. אני רק נראית מסכנה, אבל אפשר להגיד שאתם מסכנים יותר, כי אני קרובה לאמת, לא מבולבלת, ומרגישה כל רגע את אהבת אבי שבשמים, ואתם סובלים מבלבול, זה סבל גדול יותר. כן אמא, אני לא כל כך מסכנה. (פרק י"ב, ראיון 4)

ב) ש. את מרגישה שהנשמה שלך כלואה בתוך הגוף כמו בבית כלא?

ג.: כן, אבל הגוף שלי פחות בית-כלא מגוף נורמלי!

ש. הנשמה מרגישה יותר כלואה בגוף נורמלי?

ג.: כן, כי גוף נורמלי יכול גם לקלקל, וגוף כמו שלי לא יכול! (פרק י"ב, ראיון 12)

ג) ש. פעם, כשחשתי ברע, שאלתי את גליה מה לעשות, וזו היתה תשובתה:

ת. אמא, כל צער קטן וגדול הבאים עלינו בעולם הזה הוא לטובתנו ולתיקוננו ולזיכוך נשמתינו, הכל לטובה אבל אנחנו לא מבינים את זה בשכל, אבל הנשמה יודעת הכל.

ש. איך זה שאת מקבלת בשלוות נפש כזו גדולה את כל הסבל שלך והתלות שלך באחרים, איזו אומללה את לסבול כך כל החיים?

ת. אמא אני מקבלת עלי הכל באהבה, שאני יודעת שזה נועד להשלים את הנשמה את

ת. אמא, אני מקבלת עלי הכל באהבה שאני יודעת שזה נועד להשלים את הנשמה והכל לטובה, אפילו שאדם סובל, הכל לטובתו, כדי שהוא יוכל להביא לשלמות את הנשמה שלו, אחרת היא תשאר חסרה בשמים שם לא יוכל להשלימה, רק כאן יש אפשרות כזו להשלים את הנשמה. אמא, הסבל של האדם מכפר לו על עוונותיו. אני מקבלת את כל יסורי באהבה כי אני יודעת מה מחכה לי. אחרי כל היסורים הנוראים האלה של העולם הזה תהיה לי שלוות אין סוף והנאות אין סופיות. אז מה הסבל הזה לעומת כל הטוב שמצפה לי אני בכלל לא עצובה ולא מתייאשת כי הסבל הזה הוא כל כך זמני, וחולף כל כך מהר כמו החיים עצמם וצריך לדעת בחיים להתיחס לעיקר ולא לטפל. והעיקר אמא יקרה שלי זה רק העולם הבא ולא שום דבר אחר לכן כל אדם צריך לעשות ככל יכולתו כדי שיהיה לו טוב בעולם הבא ואפילו אם זה כרוך בסבל ויסורים הם טפלים יחסית לעיקר. (פרק י, מאמר 9)

ד) להגיד לכולם שאנחנו פגועי המח בני אדם כמו כולם, יש לנו צרכים ואנחנו מאד אוהבים שמתיחסים אלינו בכבוד ודואגים לנו ונותנים לנו תשומת לב. כי יש לנו רגשות, גם צורך לקבל אהבה כמו לכל אדם נורמלי. אז שישנו אלינו את הגישה המקובלת שאנחנו לא מבינים כלום, כי אנחנו מבינים הכל ויודעים הכל בנשמה אבל לא בשכל, ונשמה גם היא יכולה להפגע מיחס לא הוגן אלינו. אנחנו סובלים בלאו הכי סבל גדול במוגבלות שלנו הקשה, והתלות המלאה שלנו בכם גורמת לנו להרגיש נורא. (פרק י, מאמר 10)

ה) תקשורת עם ב., (אוטיסט בן עשרים ושתים)

ב: אני רוצה להגיד לכל הקהל כאן שאנחנו דומים לכם ולא שונים כל כך. אנו נשמות טהורות וגם אתם, אבל אנחנו כבר לא יכולים לקלקל את נשמתנו, אתם במצב קשה יותר. אנחנו צריכים גם ללמוד תורה , איננו יכולים לעשות מצוות, אבל ללמוד כן! למה להתנהג אלינו כמפגרים? אתם יותר מפגרים מאתנו. אנחנו יודעים את האמת, אבל אתם מכניסים את עצמכם לעולם של שקרים. אנחנו צריכים מסגרת מתאימה לבעיות ולנשמות שלנו. הנסיון שלנו בעולם הזה נגמר, אבל לכם יש דרך קשה מאד.

ש. איזה תפקיד יש לכם במצבכם הזה?

ת. התפקיד שלנו מתחלק לכמה תפקידים, אנחנו עושים תקון על עבירות שלנו.

אנחנו נסיון להורים שלנו נסיון לבטחון שלהם בה', כמו כן באנו להגיד לכל ישראל שאין הרבה זמן, אתם חיים חיים של שיכורים, אתם לא שמים לב לסימנים שהשם שולח לכם. אנחנו המפגרים, האנשים שאתם חושבים עלינו דברים לא טובים, שאנחנו איננו חלק מן העולם היפה שלכם, שאנו מקלקלים את השקט שלכם.

ש. מה יש לכם לעשות כדי להשיג את התיקון שלכם?

ת. רק המצב הנורא הזה כבר מספיק בשביל התיקון (פרק י"ג, ראיון 2)

ו) ת. העתיד של עם ישראל קשור לישיבה שלנו. אנחנו, כמו שאמרתי, ניצוץ של אמת, כמעט וכבר לא רואים אמת בחושך של העולם שלנו. אני מבקש עזרה לא רק בשבילי, גם בשביל כל המפגרים היהודים בעולם. אנחנו נהיה דוגמא לעולם כיצד לעבוד ולהשתלב בחברה. אנחנו יכולים לתת הרבה לעולם הנורמלי. (פרק י"ג, ראיון 2)

ז) תקשורת עם האוטיסט הנ"ל (בהזדמנות אחרת לפני קבוצת אנשים):

ב. אני יודע שקשה להאמין שלאנשים כמונו יש נשמה כמו לאדם רגיל, אבל הנשמה שלכם כמו שלנו, רק הכלי שלנו שבור רחמנות עליכם. כי אני כמעט גמרתי את תיקוני, אך אתם עדיין לא. בשמים אני במצב טוב יותר, אף על פי שאתם מאמינים שאתם צריכים לרחם עלי. (פרק י"ג, ראיון 3)

ח) מאמר של האוטיסט הנ"ל באמצעות תקשורת F.C :

ת. אני אוטיסט, ורואה את העולם אחרת מרוב יצורי אנוש. אני רואה את ה"אדם" שהוא יציר הא-ל, אני רואה בבירור גוף ונשמה ואת קשריהם עם העולמות העליונים.

כל פגועי הנפש הם בני אדם המהוים יותר נפש מאשר גוף בהתאם לדרגת נכותם. הגישה הרווחת בעולם שקר זה שלאנשים נכים פחות הבנה של העולם ויושביו מאשר לאלה הקרויים נורמלים מגוחכת. הבה נבהיר את הנושא על ידי חשיפת האנטומיה כמות שהיא, פיזית ורוחנית של כל בני האדם נכי הנפש היהודים. אנו נשלחים לעולם הזה לשם מטרה, כמו כל בני האלוקים. מטרתנו כאן בעלת כמה משמעויות-בחלקן אישיות ובחלקן לשירות הכלל. גישה זו טבעית לאלה המצייתים בכנות לתורת השם. המטרה האישית היא לתקן עבירות מן העבר. משימה זו מכאיבה מאד וקשה לנשמות האומללות להשיגה, אנשים נכים הם "גוי בארץ". כל אדם אוטיסט מפגר בשכלו או לוקה בשיתוק מוחי לעולם יהיה לבוז וללעג למבוגרים ולילדים, חייהם בודדים ונוהגים בהם תמיד כבנחותים. אנו מעבירים את חיינו נאהבים כילדים אף כשאנו מבוגרים. רוב הזמן אנו נדחים כאלמנט הרסני בחייהם של הורים ממוצעים. כל בני משפחת אדם נכה עשוים לחוש בושה רבה בעמדם מול היחס השלילי של החברה, ישנם הורים שאינם מסוגלים לטפל בילדם החריג ואז הילד הנכה ניתן למשפחות שאינן דתיות, או גרוע יותר לגויים. נשמה יהודית הניתנת לגוי סובלת ענויים בלתי ניתנים לתאור. אף אם המשפחה הלא יהודית טובת לב ודואגת לכל צרכיו הפיזיים של הילד בכל זאת הנשמה היהודית שבידם נידונה לאומללות נוראה. אין נשמתם יכולה להשיג לעולם רגע של שלוה. קשה יותר לנשמות אומללות אלה להשיג את התיקון שלהם, כי מקום טרף נעדר קדושה יכול להביא נשמה יהודית רק לאסון.

אני יודע שיש בינינו כאלה שאינם מאמינים שאנו נשמות מיוחדות שאינן שייכות לחנוך מיוחד. כנראה לא יאמינו שמה שאני מצהיר הוא אמת או שבכלל זה אני הוא שחברתי הצהרה זו, להם אומר: "לכו לרבנים שלכם ושאלו אם הדבר אפשרי, אם יאמרו לכם שכן הוא, ועקשנותכם עדיין תמנע מכם להאמין לכו וחזרו בתשובה ומנעו בעד נשמותיכם מלשוב כחריג מעולם האשליות שלכם. אנו יודעים שעולם זה אינו אלא צל אשר יעלם כאשר יפציע האור".

אני עייף מאנשים בלתי מתחשבים המוצאים תדיר סבות להוכיח שאנו שונים מהם, להם אומר: אוי לכם! הם מדברים עלינו ברוח בלתי ידידותית ומשפילה אף בנוכחותנו, אין הם מרגישים בושה כי אנחנו לא נספר זאת לעולם, ואף אם נספר איש לא יקח את דברינו ברצינות. ועוד, ישנם אנשים שהעובדה שמה שהם אומרים לנו או אודותינו, בנוכחותנו ומאחורי גבנו יכולה להיות לשון הרע אינה מטרידה את שלוותם. אני סבור שהם חושבים שגם בשמים אין אנו יכולים להעיד. אבוי לאותן נשמות אומללות ומוטעות!

משפחות הרגישות לילדן המיוחד, בודאי תוכלנה לספר לעולם שלילדן המיוחד נטיה לעבר הקודש, הם יעידו שלילדיהם הרגישות למה שקורה בבית, שיש קשר מיוחד ושפה משותפת עם לפחות אחד ההורים ואולי עם אחד או יותר מן האחים והאחיות הנורמליים. על מנת להיות מסוגל להבחין בסגולות מיוחדות אלו של האדם המיוחד על המשפחה או המורה להיות קרובים לבורא ולחיות על פי התורה. ראייתו של האדם הנורמלי משתפרת על ידי אינטלגנציה ומתחדדת על ידי רגישותו, אולם רואה את האמת אך ורק על ידי התורה.

לסיכום, אנו נשמות הנשלחות לעולם הזה לתקן את חטאי העבר. לכלל ישראל אנו מספקים הזדמנות נוספת לעשות חסד, להורים ולאחים ואחיות אנו התנסות בבטחון ואהבת הבורא. זכרו את אשר כתבתי ושימו על לבכם כי הזמן הולך ואוזל. בדורנו הדל והשפל השם בטחונו בדברים חומריים אנו נשמות יהודיות בנכות נפשית מראות לכל היהודים הרוצים בכך מבט אל האמת האלקית. (פרק י', מאמר 2)

ט) תקשורת FC בין גליה, הילדה הפגועה בשיתוק מוחין חמור, לאמה:

ש. (ג. נרדמה) מפריע לך שמתקשרים אתך כשאת ישנה?

ג. לא!

ש. אפשר לתקשר עם כל ילד מוגבל כמוך?

ג. כן.

ש. המשפחות שלהם פשוט לא מנצלות את האפשרות?

ג. כן.

ש. כל הילדים האלה מבינים ופשוט נראים שלא מבינים?

ג. כן.

ש. זה מדהים, זה ממש מדהים!

ש. אז יש לך זכות שאת מתקשרת ככה, נכון ג.?

ג. יש לי תיקון!

ש. התיקון שלך הוא גם במסר?

ג. מה מדהים אמא? הנשמה שלנו כמו הנשמה שלך רק אנחנו בגוף מגביל אבל האמת היא שמוח בריא מגביל יותר.

ש.איך זה שהנשמה שלך יכולה להתבטא כל כך טוב ושלי לא.

ג. כי השם קבע שעכשיו עם ישראל זקוק לזה

ש. את חייבת למסור את המסר על ידי התיקשור או את יכולה לא להסכים למסור את המסר?

ג. חייבת, אין לי זכות בחירה בזה!

ש. אז בחרו גם בי שאהיה זו שאשאל אותך את השאלות האלה?

ג. בחרו בך לחזור בתשובה, כבר הסברתי לך את זה (פרק י"ב, ראיון 7)

י) חלק ממאמרו של האוטיסט י. (המאמר בשלמותו נמצא בחלק המאמרים):

ת. כשנוכחתי לדעת שאני יכול להביע את חוויותי (בעזרת התקשורת החדשה) לא יכולתי להאמין שהשתחררתי מכלאי. הרגשתי שה' ריחם עלי. חשתי הקלה עצומה. ועכשיו אני מבין שלא היה זה רק חסד עבורי אלא גם חיוב. אני מחוייב לספר לאותם היהודים (יידן) שחפצים לשמוע שה' הוא הבורא והשליט המוחלט של העולם. אם איך שהוא בליבך או במעשיך אתה מפר את הוראותיו או מזלזל (חס ושלום) במלכותו, אזי יוטל עונש כבד, הבן היטב כי עונש מאביך הוא לשם חינוך בלבד. אם אינך מבין בעצמך, אזי יהיו חייבים ללמדך עד שתגיע לשלימות.

אנא ממך, כשתבוא בקשר עם בעל נשמה חסרת-מזל כמוני רחם עליו ברחמים גדולים. טפל בו בכבוד, מכיוון שפעם היה אף הוא בדיוק כמוך ואם דרכיכם נפגשות בעולם-הזה, הדבר מהווה כנראה מסר אלוקי עבורך. (פרק י', מאמר 1)

יא) די להגיד לכם לכל היהודים לעשות תשובה. מעט שומעים, רק מתווכחים אם אנחנו הפגועי מח. יודעים או משקרים. טפשים לא יראו אמת אף פעם. חכמים כבר עושים תשובה כי כל אדם הרואה אמת, מבין שדברינו אמת. אני פונה למחפשי אמת, (פרק ט, מאמר 13)

יב) ש. אם הנשמה יודעת את כל התורה כולה מדוע אינך יכול לומר מה שכתוב בכל דף של ש"ס ופוסקים וכו'?

ת. מכיון שנשמתי מוסתרת כמו שלכם. אמנם, ה' פתח חור קטן לאפשר למסרים לבוא לעולם הזה. אם אכן הייתי יכול לומר את כל שמותיכם, אם הייתי יכול לומר גמרא. מה היה זה מוכיח? רק שיש לי כשרון כמו קוסם, לא יותר. המצרים יכלו לעשות הרבה תחבולות קסמיות אבל האמת הנאמרת הוא האות הגדול ביותר לנוכחות ה'.

ש. המסרים לכלל ישראל דעכו במדה מסויימת, שהרי בזמן האחרון לא קבלנו שום חומר הראוי להפצה.

ת. אנחנו מוסרים מה שאנחנו מקבלים אבל ה' שולח אזהרות ומסרים כל הזמן למה אתה לא מקשיב ורואה שלשה נהרגו בתוך כמה שבועות (שני בחורים ובחורה) אם אלו אינם מסרים מהו אם כן מסר?

ש. למה כל כך הרבה מוצאים קושי להאמין בתקשורת מסייעת?

ת. תקשורת מסייעת אינה בעיה, אין כל בעיה הלכתית אתה, אם כן מה הבעיה? קרא את המילים שלי ותחליט בעצמך אם יש בה אמת. למי צריך להיות איכפת מי אומר את זאת? (ידועים דברי הרמב"ם כשהיה מביא דבר מן הגוים היה אומר קבל את האמת ממי שאמרו).

ש. מדוע קיימים כל כך הרבה רבנים ובעלי מוסר וכדו' כנגד ה"תקשורת בתמיכה"?

ת. מכיון שהס"א מנסה למנוע את האמת מלבנו. היהודים הנ"ל אמיתיים הם בנסותם להציל אותנו מרמאים. אבל אנחנו אינם מאותו סוג של רמאים.

ש. הס"א מלא הצלחה, יענקי, לא כן?

ת. מאד!

ש. כנגד הספקנים האם תוכל לומר משהו שהמתקשרת לא יכלה לדעת.

ת. אם אתה חושב שהמתקשרת יכלה לומר את הדברים שאמרתי, אני יכול לומר לך בודאות שהיא אינה מסוגלת לכך. אבל חוץ מזה אפילו אם היית מקבל את הדברים האלו מאדם נורמלי מדוע לא תקבל את הדברים האלו כאמת אם הם אמת.

מה השאלה כאן? האם להציל את עם ישראל או לא? האם אתה אינך רוצה להציל את כלל ישראל? האם אינך רוצה להציל את משפחתך? האם אינך רוצה להציל את עצמך? (יענקי , בן ארבע, מנצ'סטר, ז' באייר תשנ"ח)

יג) ש. האם ה"תקשורת בתמיכה" תקשורת אמיתית?

ת. מה אתה חושב?

ש. האם תוכל לתת לנו תמונה ברורה שתוכיח את אמיתות ה"תקשורת בתמיכה"?

ת. ראיתם כל כך הרבה דברים אמיתיים כאן.

ש. למה לא שמענו על תקשורת מסייעת בדורות קדומים?

ת. מכיון שבעבר הדורות היו ברמה רוחנית גבוהה, ה' שלח להם מסרים המתאימים לדרגתם בגדלותם הרוחנית.

השליחים הראשונים היו באמצעות הדיבוקים, אולם הם היו מדי אמיתיים וברורים מכדי שדורינו מסוגל לשאת. משום כך הדור שלנו קבל אותנו שאין אנו ברורים לכולם רק לאלו שרואים אמת ואותם השם מנסה להציל.

ש. אם כן איזה מסר עלינו להעביר לציבור?

ת. כל מה שכתבתי שייך לכולם מהיום חוץ מהדברים הפרטיים שלנו. יש לי עוד דבר אחד לומר לכולם: אתם וכל אחד חייב חייב לצאת החוצה לנסות לעזור לחבריו היהודים לחזור לה' דתיים ולא דתיים. אינכם מודעים לכך שזה יהיה יותר איום ממה שאנחנו יכולים לעלות בדעתינו. מפחיד יותר מכל זמן. הישועה תבוא בעזרת ה' אולם האם אינכם רוצים להיות שם?

ש. האם נעשה זאת רק באמצעות דיבורים או שנקשר את זה לתקשורת בתמיכה.

ת. אתם יכולים להראות את כל מה שכתבתי.

ש. האם יאמינו בזה?

ת. יש שיאמינו ויש שלא. אתה יכול לראות את זה גם בלי תקשורת מסייעת. כל סביבותינו מוות ואסון אנו מאבדים את הגדולים שלנו. כמעט ונשארנו לגמרי יתומים. השנה הזו תהיה הקשה ביותר לעולם וליהודים. האין זו הוכחה שה' כועס עלינו? יודעים אנו שכל מה שקורה בעולם הוא בגלל כלל ישראל. אבא, מה כתוב כשיש מגיפה בעם? מה המשמעות לגבינו? אנו צריכים לחפש אחר שורש עוונותינו לא כן? זה פשוט, כל ילד יוכל לומר לך זאת אפי' שאיננו יודע את כל התורה. (
פרק כ"ג ראיון 5)

 

יד) שלום. מגיע לי מזל טוב, היה לי בר מצוה, אך זה לא כמו שרציתי, לא רציתי להיות אוטיסט, רציתי להיות אדם, בן אדם שלם. אבל ה' נתן את התפקיד הזה ואני חייב לקבל אותו. תעשו לי רק טובה אחת, תצלצלו לאבא שלי לאחל לו מזל טוב, ותגידו לו שבאמת אני גדול אפילו שאני אוטיסט. תודה! (פרק כ"ג ראיון 21)

 
< קודם   הבא >
 
Top! Top!