| |
|
|
תקשורים ומסרים |
|
|
|
י. העולם הרוחני גלוי לפניהם
בדרך כלל אדם רגיל איננו מסוגל לראות או לחוש דברים מן העולם הרוחני, כי אין לו הכלים הדרושים לכך. עם כלים גשמיים אי אפשר לתפוש עולם רוחני. אבל מי שכליו הגשמיים שבורים, כפי הנראה, מסוגל לכך. דבר זה בא לידי ביטוי בכמה צורות:
1. בראיית הנשמה ובקשר שלה עם העליונים
כמו שכתב אחד האוטסיטים במפורש בתקשורת זו כפי שמבואר בפרק י', ראיון 2: "אני אוטיסט, ורואה את העולם אחרת מרוב יצורי אנוש. אני רואה את ה"אדם" שהוא יציר הא-ל, אני רואה בבירור גוף ונשמה ואת קשריהם עם העולמות העליונים".
דוגמאות נוספות:
האוטיסט א. צרח בקולי קולות ורעד מפחד. לשאלת אמו המתקשרת עמו מה פשר הצעקות הללו, השיב: "משהו מאד מפחיד אותי". שאלה אמו: "מי?" השיב: "הס.מ.!" (כינוי למלאך הממונה על מלאכי הטומאה). שאלה אותו אמו, וכיצד אוכל לעזור לך, האם קריאת תהילים תעזור לך? "לא! השיב, רק אם אלמד תורה בעצמי זה יוכל לעזור לי".
אמו בקשה ממני שאשלח לו תלמיד שילמד עמו גמרא, וכן עשיתי. היא הבחינה שבמשך כל זמן הלימוד היה בנה מסתכל לעבר הגג. כששאלה אותו: "מדוע אתה מסתכל למעלה"? השיב: "אני נהנה לראות את המלאכים הנוצרים מן הלימוד"! (פרק כא. ראיון 4)
כשחזרה אמו של נער זה לביתה מ"ברית מילה", התנפל עליה בנשיקות ובחיבוקים. לשאלת אמו, מה פשר קבלת הפנים ה"חמה", השיב לה באמצעות התקשורת FC: "כי קיימת היום מצווה גדולה"! על פליאת אמו "מנין לך מה עשיתי? הרי לא ספרתי לך כלל לאן אני הולכת", השיב: "אני פשוט רואה את האור הגדול הקורן ממך כשם שאני רואה כשאת קוראת תהילים, ומכאן אני מבין שקיימת מצוה".
במקרה אחר: ילד אוטיסט כתב שהוא רואה את הנשמה שלנו ויודע בדיוק מה מצבנו הרוחני. על שאלתי מה הוא רואה באדם שחטא, השיב: "אני רואה את הפגמים שמשאירים החטאים בנשמה כבגד שאכלו רקבון ועש שמראהו דוחה ביותר".
2. הרגשת השכינה ועולמות עליונים
אדם רגיל איננו מסוגל לראות או להרגיש את השכינה, כמו שכותב ה"משך חכמה" בפרשת לך לך, שהגוף הוא כקיר של ברזל החוצץ בינינו לאבינו שבשמים. אלא אם כן הוא צדיק או נביא. אבל ילדים פגועי מוח מסוגלים לכך, כמו שכתב ילד עם שיתוק מוחין (בחוברת "ואת רוחי אתן בקרבכם"): "כי אינני עטוף בגוף בריא, ולכן אני מרגיש את השכינה עם הנשמה האלקית שלי".
ואמנם יש שמרגיש אותה בצורת אור מתוק וחזק, כמבואר בראיון בפרק י"ג, ראיון 2:
ש. באיזה לבוש אתה רואה את השכינה? – ת. אור חזק ומתוק!
ומאידך, אחר מרגיש אותה באופן שונה, כמבואר בפרק י"ד ראיון 6: "ש. האם אתה חש את השכינה וכיצד? ת. כן, כמו שאתם חשים את חום השמש, כך אני חש את חום השכינה".
3. קבלת מסרים מן השמים
ענין זה נדון בהרחבה בחלק ב'.
4. פירוש מאורעות
דבר פשוט ומבואר, שכל מאורע שעובר על העולם איננו במקרה, אלא הכל מכוון מאתו יתברך. אמנם ברוב המקרים אין אנו יודעים את תכלית המאורע, ופעמים שהמאורעות באים להעיר אותנו מתרדמתנו, ואנו בסכלותנו איננו יודעים לפרש את מטרתם וממשיכים לישון כאילו אין הם מכוונים אלינו. על כן חסד גדול הוא מאת השי"ת, שנתן לנו פירוש למאורעות באמצעות פגועי המוח שיודעים לפרש הן את המאורעות הכלליים והן את המאורעות הפרטיים שעוברים על כל יחיד ויחיד. על המאורעות הכלליים הארכנו בח"ב פרק ה' בנושא: פשרם של מאורעות, וכאן נביא דוגמא מפתרון מאורע פרטי.
תקשורת בין אם לבתה הפגועה בשיתוק מוחין חמור:
ש. יש לי שאלה חשובה. אני מאמינה שכל מה שהקב"ה עושה, הוא עושה בצדק ועושה נכון, אני פשוט לא מבינה, מדוע יש סבל, והשם איננו סולח בעצם וזהו? למה האדם צריך לסבול? הסבל מזכך?
ת. הסבל זה כי אנחנו איננו שומעים לאבינו שבשמים. מאהבתו הגדולה אלינו, הוא מלמד אותנו, לפעמים על ידי סוכריות, ולפעמים על – ידי מכות, אם אנחנו מבינים-מתחנכים, אז החיים הנצחיים טובים מאד, הסבל – זה אהבה, הוא מנסה להציל אותנו ואנחנו קשי-עורף.
ש. הסבל זה עונש?
ת. גם, וגם חינוך של אבא אוהב.
ש. אם צדיק זה כמו ילד טוב שיש לו רק דבר קטן שאינו בסדר, אז למה להעניש, אפשר לסלוח?
ת. הצדיק מקבל באהבה מה שניתן באהבה.
ש. מה המטרה של הסבל בחיים?
ת. להביא את האדם לאמת , את בלי סבל – לא היית מגיעה לשם.
ש. נכון, נכון מאוד! (פרק י"ב, ראיון 5)
דוגמא נוספת:
ש. מדוע אחי משותק בגופו?
ת. הוא חייב לעבור את החיים באופן כזה בגלל שהוא השתמש בגופו נגד רצון השם. הוא עשה תשובה, אבל לצורך התיקון הסופי עליו לסבול עוד. (פרק י"ג, ראיון 1)
נוכחנו לדעת בתחומים רבים, כיצד אלו הנקראים "מוגבלים" בעצם מוגבלים פחות מן האנשים הרגילים. אדם רגיל מסוגל לראות בעיני בשר, ראיה המוגבלת על ידי הגוף. ואילו החולים, אינם מוגבלים ע"י גופם, ולכן הם שלמים יותר, לפחות מן הבחינה הרוחנית.
|
|
|
|
|
|