מצב זה הוא תוצאה ישירה של חורבן הרוח שגרמה ה"השכלה", אשר חדרה אלינו עם הניסיון להתקרב אל האומות בתקופתו של משה מנדלסון בגרמניה. (עד לתקופתו של אדם זה, שהיה ראשון ה"משכילים", היה עם ישראל, רובו ככולו, נאמן למסורת ושומר תורה ומצוות). לכאורה, על פי שמה מורה ה"השכלה" על התגברות השכל, אולם לאמיתו של דבר, אין כאן אלא "הסכלה" – התגברות הסכלות, כיון שהיא בוחנת כל דבר בעולם בצמצום השכל הגשמי המוגבל. מבט זה הביא לעולם את החושך הנורא שאנו מצויים בו כיום. שורשה של החשיכה הוא הראיה הגשמית, הרואה כמציאות רק מה שהעין הגשמית קולטת, בעוד כל דבר רוחני שאינו נתפס ומוחש באיברים הגשמיים מכחיש את קיומו. כמו כן מכחישים הם כל דבר שאין ביכולת השכל הגשמי לתפוס ולהבין.

תפיסה מצומצמת זו הובאה לעולם לראשונה על ידי המשכיל היווני אריסטו, שכבר הביאו הרמב"ן בפירושו על התורה בספר ויקרא (טז, ח): "היינו צריכים לחסום פי המתחכמים בטבע הנמשכים אחרי היווני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל עניין שלא השיג אליו הוא בסברתו איננו אמת". וכן הביא הרמב"ן את דעתו במאמר "תורת ה' תמימה", דף קמז (בהוצאת הרח"ד שעוועל), וז"ל: "האיש הידוע ולא האמין רק במורגש ותפש חכמות מורגשות והכחיש הרוחניות".

ריחם הבורא יתברך על עמו ישראל והאיר לנו את האפלה דווקא באמצעות אותם בני אדם שבמשך כל הדורות נחשבו כשרויים בחושך.

עתה, מתבררת התמונה האמיתית, כיצד בוקע האור דווקא מתוך ה"חושך", כלשון הזוה"ק: "נהורא מגו חשוכא".

כוונתנו לתקשורת החדשה עם פגועי מוח שנתגלתה לפני כעשר שנים באוסטרליה ונקראת בשם:facilitating communication , ובקיצור: FC, או בשמה העברי "תקשורת בתמיכה". תקשורת זו היא תחליף לאמצעי הדיבור הלקוי אצל פגועי המוח. התקשורת נעשית בדרך של הצבעה על אותיות המונחות לפני החולה. חיבור האותיות בהתאמה יוצר מילים ומשפטים המבטאים את הבעתו של החולה המתקשר. בדרך זו מגלים ה"חולים" שעד כה לא יכלו להביע את עצמם, את עולמם הפנימי המופלא. באמצעות התקשורת הזאת מתגלה לעין כל עד כמה עלוב ודל מבטו של ה"משכיל" שבוחן כל דבר לפי בחינתו החיצונית בעין שכלו הגשמי. פגועי המוח אשר לפי בחינת השכל נחשבו עד היום למפגרים בכל תחומי הידע, נתגלו כאן כשלמי הדעת, יותר מן השלמים במוחם.

מאחר שקיים החשש שירצו בני אדם לנצל את כוחותיהם של ילדים אלו למטרות שונות לתועלתם האישית, אצטט את דבריו של אחד הילדים (מ. בן שבע, פגוע בשיתוק מוחין): "היות ולאנשים שמתקשרים אתנו, הפגועים, יש יצר הרע כמו לכולם, לא רצו משמים שהמתקשרים עצמם ישתמשו בנו למטרות שליליות, ולכן צמצמו את כוחנו למטרות שלום בין ישראל לשכינה, ובעקר לחזרה בתשובה".

על כן אני חוזר ומזהיר לא להשתמש בנכים במוחם לשום פתרון לבעיות עולם הזה כמחלות, שידוכין, ובוודאי לא להנהגות הלכתיות בלא להוועץ במומחים בדבר. ואין מטרתי בציטוט דבריהם, אלא לעורר אנשים מתרדמתם ולהוכיח שאיננו חיים בעולם של הפקר. כי יש דין ויש דיין וכל אחד עתיד לשלם את המחיר המלא על כל מעשה ומעשה שעשה בחייו, אם לא ישוב בתשובה בזמן. כמו כן, מטרתי בספר זה, להוכיח באופן ברור את אמיתות התקשורת, ולתת בכך תשובה לכל החולקים שיצאו לאחרונה כנגד השימוש בתקשורת זו עם נכים הן מבחינה מדעית, הן מבחינה מוסרית והן מן הבחינה הדתית. עקב רגישות הנושא לא נוכל למסור פרטים מזהים על המקרים ועל התקשורות כדי לא לפגוע במשפחות הקשורות בעניין, אולם שמורים עמדי כל הפרטים על כל תקשורת המובאת כאן.

בחלק מן הראיונות והמאמרים הוספתי הערות שוליים שמטרתן להוכיח שדבריהם של הפגועים תואמים את דברי חז"ל, ובכל מקום שמצאתי קשר ודמיון, השתדלתי להביא את המקורות המתאימים לפי עניות דעתי.

בלבי תפילה לא-ל יתברך, שלא תצא ח"ו כל תקלה מתוך דברינו, ויה"ר שיביאו תועלת גדולה לקרב כל יהודי לאביו שבשמים – הן את הרחוקים והן את הקרובים. שהרי כולם זקוקים לקרבתו יתברך, עד שנגיע אליו ממש יתברך, כמו שדרשו רז"ל ביומא פו.: "אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך'".

חובה נעימה לי להודות לכל המסייעים בהוצאת הדברים לאור. בראש וראשונה לילדים הפגועים שבלעדיהם לא היינו יודעים דבר על ידיעותיהם העליונות. כמו כן לעושר הרוחני העצום שהעשירו אותנו בדבריהם העמוקים, ולדברי המוסר הנוקבים שעוררו אותנו.

התודה להוריהם המסורים של ילדים אלה שסייעו לנו רבות, ומעל לכל למתקשרים ולמתקשרות העמלים במלוא המרץ וללא ליאות לעזור לילדים הפגועים ולמשפחותיהם ולכלל ישראל בהוצאת הדברים היקרים לאור.

תודה מיוחדת לנוות ביתי שעזרה לי רבות בכתיבת הספר באופן ישיר על ידי עצותיה החכמות, ובהגהת הספר, ובאופן עקיף בשחררה אותי מכל דבר המעכב.

ברצוני להודות לרה"ג יחיאל זיצמן שלא חסך מאמץ ועמל בעזרה להוצאת הדברים.

ותודה למר אריה ליבנה שהקדיש זמן רב לתרגם חלק ניכר מן התקשורות שנעשו בשפה האנגלית, ועל הגהת הספר, הכל לשם שמים וללא תמורה.

ולבסוף תודה לכל אלו שעזרו לי בכל דרך שהיא להוציא ספר זה לאור שלא אוכל לפרט כאן את שמותיהם, ה' הטוב ישיב לכולכם כגמולכם הטוב בכל דמיטב.

בתוך החיבור צטטנו פעמים רבות את דבריהם של הנכים. ברוב המקרים לא הובא הראיון במלואו, אלא רק החלק הנוגע לעניין שבו צוטטו הדברים. הרוצה לעיין בכל הראיון, יוכל להגיע אליו בסוף הספר בחלק המאמרים או הראיונות, בעזרת הציון הנלווה לציטוט.