אמא, אני רוצה לספר לך משהו, אנחנו פגועי המח, אנחנו המסכנים של העולם, באנו להגיד אמת לעולם מסכן יותר. אמא, עם ישראל בסכנה גדולה. אמא, אני כל כך מפחד, תהיה מלחמה בקרוב! אמא לא לפחד כי אנשי החסד יחיו. אמא, את עשית אתי חסד זה לזכותך. זה החסד הגדול שעשית. אני צדיק ואת הצדיקה שלי. אמא תמיד אני אתך, אם אני קרוב או לא, תמיד אתך. לא הבנת כאשר נולדתי שאתן לך כל כך הרבה.

לב מלכים ושרים ביד ה', הכל תלוי בקבלת עול מלכות שמיים.

כן, אני יודעת שאנחנו בתקופה חשובה כי זה מאד חשוב לדעת שהסוף מתקרב לכולנו ודחוף לכולם לחזור דרך התורה, נעבוד להחזיר את היהודים. כל האנשים כמוני, עדים לכך שיש עולם עליון והשם הכל יכול, מהרו אין זמן. גם הדתיים צריכים לחזור בתשובה הם גם בסכנה, העולם הזה מבלבל את כולם!

אין תפקידנו לבטל את הבחירה ולגלות הכל. בכח כל אחד ואחד מאתנו לפנות את הרע לטוב כל יהודי ויהודי יקבל על עצמו עול מלכות שמים ויתקן את מה שקשה לו לתקן ויקבל על עצמו לתקן את החוט המשולש שלעולם לא ינתק, שמירת שבת וטהרת המשפחה וכשרות שכל מי ששומר את השבת השבת שומרת אותו בעיקר מתאונות דרכים. כשרות – שכל מי שנשמר ממאכלות אסורות חוסך מעצמו כל מיני חוליים רעים ומחלות קשות רחמנא ליצלן.

השם מלא אהבה, כל היצירה שלו מלאה באהבה, כל דבר בבריאה נוצר באהבה. האדם הראשון נוצר בשלימות כי הוא היה תוצרת של אהבה. השם בחכמתו הגדולה יצר את האדם בבחירה חופשית שאף זו היתה פעולה של אהבה. יצירה זו (הבחירה החפשית) עשתה את האדם שותף בבריאה. האדם היה צריך לקבל ברצון את העובדא שהשם הוא היוצר והשולט על כל מה שקיים ולא האדם עצמו. השם בגדלות ענותנותו קבל את האדם כשותף בתכנית האלקית הוא רוצה שהאדם ישיג שלימות בכוחות עצמו אבל האדם רומה על ידי הנחש זה היצר הרע שלימד את האדם לחשוב שהוא יכול למרוד ברצון השם ולהמליך את עצמו.

דור המדבר נשען על ה' בענין כל תזונתם. היכן מצאו בני ישראל את כוחות הנפש להמתין כל יום לאוכל בלא שיהיו להם מחשבות מרדניות ופחדים שה' יעזוב אותם? הם היו יוצאים כל בוקר ויודעים שהמן יהיה מונח בקרקע ממתין להם. לא היה שום פקפוק בבטחונם. היה רק בטחון חזק ואמינות חזקה באמונה שה' אוהב אותם ללא שום ספק ואכן הקב"ה לא היה מכזיב את אמונם בו. הם בטחו כי האוכל יהיה שם בכל מקרה.

נכון, אר. חיכיתי לך לבוא לכתוב אתי, יש לי דבר חשוב לכתוב עמך. בהסטוריה היו הרבה תקופות של רדיפות וצרות ליהודים. היו אלו זמנים של דאגה ופחד. היו אלו זמנים שה' הסתיר את השגחתו ממנו.היו אלו זמנים שהיהודים הרגישו שהשם עזב אותם חס ושלום. אולם באמת הוא היה אתם בכל עת. הם לא יכלו להרגיש את נוכחותו כיון שאף לא אחד היה מוכן לכך. הם היו רחוקים ממנו מרחק רב. עתה, בזמן הזה, הוא שוב מוסתר מאתנו. הסיבה לכך היא שנחוצה לנו תשובה אמיתית, לא סוג התשובה שאנשים עושים היום, תשובה שאנחנו לא השלמנו.